מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של חנה אפרת עד העלייה ארצה

תמונה ספונטנית על רקע בית הספר של שי
תמונת ילדות שצולמה באחד מהחגים ברוסיה
בסיפור זה אספר לכם על לידתי בזמן המלחמה, התמודדות משפחתי עם סכנותיה ועל עליתנו ארצה

אני חנה אפרת לבית קרפוס נולדתי בזמן מלחמת העולם השנייה ביערות ליד העיר פינסק שם היו הורי בפרטיזנים, לאחר שברחו מגטו בעיירה לובומל. גדלתי בתנאים מאד קשים עד סוף המלחמה. סבלתי מרעב ומכל סכנות המלחמה.

עם תום המלחמה משפחתי נשארה לגור בפינסק. הורי בנו את חייהם מחדש וגדלתי בסביבה אוהבת ודואגת. למדתי בבית הספר המקומי והייתי יהודיה יחידה בכיתה. למרות שהורי נתנו לי שם עברי, כולם קראו לי בשם רוסי שורה ואפילו המורים אמרו לי לכתוב את השם הרוסי על המבחנים כדי שאקבל ציונים טובים (בגלל בעיית האנטישמיות). בגלל היותי תלמידה מצטיינת לא סבלתי מהתנכלויות אנטישמיות והייתי חברה בתנועת נוער "הפיונרים".

בגיל 14 עליתי ארצה ומהר מאוד השתלבתי והרגשתי מאושרת לחיות בישראל, אבי מצא עבודה ואמי גם עבדה וגם למדה לימודי ערב, אחי למד בבית ספר יסודי. כולנו שמחנו שעלינו ארצה ולמדנו לאהוב את המדינה. שירתתי בצבא ולמדתתי באונבירסיטה.

משפחתי בנתה חיים מלאים וטובים בישראל.

הזוית האישית

עברי שי: המשימה הייתה חוויה משמעותית לשנינו, אחרי חויה זו, אני למדתי הרבה על עברה של סבתי, חנה והיא נהנתה לספר. כמובן שנעשתי יותר סקרן ועכשיו, גם אחרי שגמרנו את המשימה, אנחנו נמשיך לספר ללמד אחד את השני. אנו מאחלים אחד לשני להמשיך להתענין אחד בשני ולצבור חוויות משותפות.

מילון

"הפיונרים"
תנועת נוער ברוסיה, מקבילה ל"צופים"

ציטוטים

”הצלחה פירושה שיהיה לך אפשרות לעשות מה שאתה רוצה“