מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של אדלה בארץ ישראל

אני ונעם במפגש הקשר הרב דורי
אדלה ודוד שנות ה 70 זוג מדהים
סיפור עליתי לארץ בגיל שנתיים, כל חוויותי במשך ילדותי בארץ ובעיר בה גדלתי

משמעות השם שלי
עד שהגעתי לפרויקט לא ידעתי את משמעות השם אדל, כשחיפשתי באינטרנט מסתבר כי הבת של  הבעש"ט נקראה בשם אדל שהוא נלקח מפסוק מהתורה הכתוב אש דת .
מי שבחר את השם, הם הורי משה וחנה ע"ש סבתי אימא של אבי עד שניכסתי לבית הספר . שנכנסתי לכיתה א' המורה החליטה להוסיף לשם שלי ה ומאז קראו לי אדלה.
בית ההורים
נולדתי במצרים בעיר אלכסנדריה מיד שעלינו ארצה, העבירו אותנו למעברת ג'ליל שבהרצליה, קיבלנו צריף עם 2 חדרים ללא מקלחת וללא שירותים, בחדר אחד הותקן ברז והיתה לנו קערה גדולה שהיינו ממלאים אותה במים וככה התרחצנו ואמא הייתה מכבסת את הבגדים באותה קערה, מסביב לצריף שיחקנו מחבואים, קלאס וכדור, הים היה מרוחק מהשכונה, בית הכנסת היה קרוב לצריפים ששימש את המתפללים בשכונה. לאמא קראו חנה ולאבא קראו משה היו לי 2 אחים תאומים סימה ורפי, ועוד: יהודה יוספה ויוסי, בשכונה גרו עולים חדשים בצריפים, פחונים ואוהלים, המפגש השכונתי היה בעיקר בבית הכנסת, במשך השבוע ההורים דאגו, אמא לקניות ולבישול בחנות המכולת שהיתה בשכונה, אמא בישלה אוכל מצרי אותנטי ואבא משה עבד במפעל שהכין עגלות לתינוקות בתל-אביב.
 
זיכרונות ילדות
למדתי בבית הספר עממי " ע"ש ויצמן" בהרצליה,מכיתה א' עד ה' לימדה אותנו המורה עירונה עמנואל שהיא היתה מחנכת הכיתה שהערצנו אותה מאוד,  למדנו חשבון,ספרות, התעמלות, חקלאות-היתה לנו גינת ירק שבה שתלנו גזר , קולורבי חסה והיינו זוללים מהירקות שהמורה לא היה בשטח, היסטוריה , גאוגרפיה, מולדת ותנ"ך, מאד אהבתי את סיפורי התנ"ך ההסטוריה והספרות. התייחסנו למורים בכבוד, כשהמורה נכנס לכיתה עמדנו לאות כבוד, תלמיד שלא הכין שיעורים או הפריע בכיתה, קיבל עונש להעתיק פסוק מהתנ"ך כמה פעמים לא היתה תלבושת אחידה בבית הספר, לקראת סוף שנת הלימודים נסענו לטיול שנקרא "שנתי" לצפון הארץ, ביקרנו בתל חי, בצפת בטבריה, בעיקר במקומות שלמדנו עליהם בגיאוגרפיה ובמולדת. בבית הספר נהגנו לחגוג את החגים: חנוכה, פסח, שבועות,וסוף השנה, בחג השבועות התלמידים הגיעו בתלבושת לבנה שעל ראשיהם זר פרחים ובידם סלסילות ביכורים עם פירות, בכל כיתה מינו 2 תלמידים שלבשו גלימות לבנות והיו ככוהנים שהגיעו לטכס בית הספר ובידם ביכורים להגיש לבית המקדש שהוקם בחצר בית הספר. כשסיימנו את הלימודים, היינו מגיעים הביתה ומכינים את השיעורים, אחרי אחרי הצריים היינו משחקים בשכונה בקלאס, מחבואים, תופסת, 5 אבנים, הבנים שיחקו בג'ולים.   

תנועת הנוער שבה הייתי
בכיתה ד' הצטרפתי לתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד" בקן הרצליה, בתנועה קיימנו פעילות חברתית, התנועה חינכה אותנו לתת עזרה לזולת שיוויון זכויות, יצאנו למחנות, לטיולים
 
תשע"ו

מילון

"לא טוב היות האדם לבדו"
הסבר: האדם לא מסוגל להיות לבד, טבעו של האדם הוא ליצור קשר עם אנשים לספר להם להתייעץ איתם לקבל תמיכה , עידוד, לדוגמא בשואה, לאחר שיהודים איבדו משפחות, ילדים, אחים והיה קשה להיתמודד לבד עם האובדן, כשהגיעו לארץ מוכים ומדוכדכים,חיפשו מכרים שכנים, בנו להם משפחה ונולדו להם ילדים , וזה עזר להם לחזור לחיים

ציטוטים

”אין דבר העומד בפני הרצון“

”לא כל הנוצץ זהב הוא“