מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ייהוד הגליל, הקמת היישוב קורנית

אור וסבתא יהודית
קרן ואורלי ליד האשקובית בישוב הזמני 1980
התיישבות בקורנית

סבתא יהודית משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתה אור ומספרת לה על ייהוד הגליל.

רקע – תכנית המצפים בגליל

"תכנית המצפים בגליל היא תוכנית רחבת היקף להקמת יישובים יהודיים בגליל בשנים 1979‏-1980 (ממשלת בגין). התוכנית כונתה בציבור "ייהוד הגליל". במסגרת התוכנית הוקמו בפרק זמן קצר מספר גדול של יישובים יהודיים קטנים, אשר כונו מצפים. החלטת הביצוע למפעל המצפים התקבלה באפריל 1979, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית העולמית. ההחלטה אישרה הקמת 30 מצפים בטווח של 6–8 חודשים. לפי יוזמיה, מטרת התוכנית הייתה לפרוס אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל ההררי כדי להגדיל את אחוז היהודים בגליל ולמנוע זליגת תושבים ערבים אל אדמות מדינה באזור". (ויקיפדיה)

סבתא מספרת:

"באזור הגליל המערבי היו מעט מאוד ישובים יהודים. 70% מהאוכלוסייה באזור היו ערבים ורק 30% יהודים. הממשלה החליטה על תכנית של ייהוד הגליל. הממשלה החליטה להביא תושבים יהודים לגליל להקים ישובים חדשים.

יום אחד סבא ואני ישבנו, קראנו עיתון ופתאום ראיתי הודעה בעיתון שהיה כתוב בה "מקימים ישוב קהילתי בגליל, מי שמעוניין שיפנה לטלפון מספר…" סבא ואני דיברנו בינינו והחלטנו שנלך להקים ישוב בגליל. היו לנו שתי בנות קטנות: אורלי בת 3 וקרן בת שנתיים. יצרנו קשר עם הסוכנות היהודית, והצטרפנו לגרעין שהיה מיועד להקים את הישוב קורנית.

בשנת 1978 הגיעה משאית לבית שלנו שהיה בנצרת עילית, על המשאית העמיסו את כל הציוד שלנו ונסענו בכבישים לא נוחים בדרך פתלתלת, הגענו למקום, אל ראש הר שלא היה בו כלום, רק מספר קטן של קרוונים ואשקוביות. סבא ואני עם אורלי וקרן קיבלנו אשקובית שהשטח שלה היה 40 מ"ר. בסך הכל היינו 12 משפחות, זוגות צעירים עם ילדים קטנים שהגיעו מחלקים שונים מהארץ. עזבנו בתים, עזבנו מקומות עבודה ובאנו להקים יישוב בגליל".

מקימים את קורנית

סבתא סיפרה לי: "ראינו את המודעה בעיתון". זו המודעה שבתמונה, שמתארגן גרעין לכפר תעשייתי…

מודעה שהתפרסמה בעיתון בשנת 1976

סבתא משיכה לספר: "באותה תקופה הקימו את הישוב יעד, הישוב הראשון מבין יישובי משגב. אחי היה בין המייסדים של יעד. צורת החיים של בני הישוב מצאה חן בעינינו ולכן בחרנו להצטרף להקמת יישוב נוסף בגליל.

מתוך חוברת גוש שגב – דו"ח מצב 1979

 

הישוב קורנית, בתחילת הדרך היה כפ"ת – כפר תעשייתי. לא היו מספיק אדמות בסביבה ולכן הכלכלה לא התבססה על חקלאות אלא על תעשייה. הישוב היה ישוב שיתופי. כל חברי הישוב עבדו בענפי התעשייה שהיו בישוב, כולם קיבלו תקציב שווה למחיה. ענפי התעשייה היו: מפעל לייצור צירים ומנעולים, זיווד אלקטרוני, מפעל לייצור בובות".

שאלתי את סבתי ההאם גם אתם הרגשתם את המשבר הכלכלי שהתרחש בשנות ה-80? והיא סיפרה: "מאד הושפענו מהמשבר. בנינו את בתי הקבע. היינו 12 משפחות שלקחו משכנתאות עבור בניית 30 בתים. לקחנו משכנתאות מהבנק ויום אחרי לקיחת המשכנתאות היה המשבר. המשבר הכלכלי השפיע עלינו כפרטיים במשך שנים רבות. לאורך שנים שילמנו את החוב שנוצר כתוצאה מהמשבר.

"פארק גדי" בקורנית על שם גדי כץ, מבוני היישוב. ברקע ניתן לראות את המושב יודפת. (ויקיפדיה)

הזוית האישית

אור מתעדת את סיפורה של סבתא יהודית סלע מבוני היישוב קורנית, במסגרת תכנית ייהוד הגליל.

מילון

כפ"ת
כפר תעשייתי

אשקובית
בניין המורכב מחלקים דמויי קובייה

תכנית המצפים בגליל
תכנית המצפים בגליל היא תוכנית רחבת היקף להקמת יישובים יהודיים בגליל בשנים 1979‏-1980 (ממשלת בגין). התוכנית כונתה בציבור "ייהוד הגליל". במסגרת התוכנית הוקמו בפרק זמן קצר מספר גדול של יישובים יהודיים קטנים, אשר כונו מצפים. החלטת הביצוע למפעל המצפים התקבלה באפריל 1979, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית העולמית. ההחלטה אישרה הקמת 30 מצפים בטווח של 6–8 חודשים. לפי יוזמיה, מטרת התוכנית הייתה לפרוס אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל ההררי כדי להגדיל את אחוז היהודים בגליל ולמנוע זליגת תושבים ערבים אל אדמות מדינה באזור. ויקיפדיה

קורנית
היישוב נוסד בשנת 1978 כמושב שיתופי, וארבע שנים אחר כך הפך ליישוב קהילתי. בשנים הראשונות התגוררו חברי היישוב בקראוונים באתר זמני. היישוב נמצא על הר שְׁכַנְיָה, בצמוד ליישוב שכניה. ויקיפדיה

ציטוטים

”הממשלה החליטה על תוכנית ייהוד הגליל. הממשלה החליטה להביא תושבים יהודים לגליל להקים ישובים חדשים.“