מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יחיאל זהבי

ההורים שלי. אבא זכה לעלות לארץ ולהקים משפחה
הכריכה של הספר שכתב אבי
עליית יתומים לארץ

אבי נולד בתימן בשנת 1941. איננו יודעים את תאריך הולדתו, רק שברית המילה שלו הייתה בחול המועד פסח.

אביו נפטר במקום עבודתו ככדר כשהוא היה בערך בן ארבע. האמא נפטרה כנראה מצער מספר חודשים לאחר מכן. הדבר לא היה מפתיע, כי בשביל אלמנה צעירה להיות לבד עם 4 ילדים קטנים זה ממש אסון. אין מקור פרנסה והמשפחה מיועדת לחרפת רעב.

הדוד בן ה- 20 ניסה לטפל בקטנים אך כשלא היה ביכולתו להאכילם יותר, הצליח להעבירם בדרך לא דרך לבית היתומים בצנעא עיר הבירה.

הסוכנות היהודית והג׳וינט היו בקשר עם האחראים על בית היתומים וביחד תכננו להעלות את היתומים לארץ. לאחר כשנה הודיעו ליתומים בסוד שעולים לארץ ישראל. בסודיות העלו את כל היתומים למשאיות ולקחו אותם למחנה חאשד בעדן. מחנה זה היווה נקודת מעבר בעליה לארץ. באותה התקופה לעתים נחסמו היציאות מתימן כך שהעולים היו צריכים להמתין במחנה המעבר עד שהיה אפשרי להימלט מתימן.

לאחר כשנה במחנה הודיעו לילדים שהם עולים לארץ. אבא שלי סיפר שארגנו את כל הילדים ונתנו להם בגדים חדשים ולימדו אותם שירי ארץ ישראל. יום אחד הגיעו המטוסים! הילדים פחדו נורא! פעם ראשונה שהם ראו ציפורי פלדה ענקיות ומפחידות והאחראים במקום ניסו להרגיע אותם. בתוך המטוסים לא היו כסאות אלא כולם ישבו על הרצפה כדי שיהיה אפשר להכניס עוד ילדים במטוס.

המטוסים המריאו ובכך התגשם חלום של אלפי שנים לחזור למולדתנו ארץ ישראל!

ההורים שלי. אבא זכה לעלות לארץ ולהקים משפחה

אבא שלי תמיד תמיד הודה לקב״ה על כך שלמרות שהיה יתום מאב ואם, מעולם הוא לא הרגיש בודד בעולם. אלא תמיד חש באופן מאד מוחשי שה׳ מלווה אותו בכל אשר פנה.

גם לספרו שכתב קרא כמו הפסוק בתהלים כז: ״כי אבי ואמי עזבוני וה׳ ואספני״

הכריכה לספר: ״כי אבי ואמי עזבוני וה׳ ואספני״

הזוית האישית

זמרת נעים תיעדה את סיפורו של אביה יחיאל זהבי, במסגרת השתלמות למורים שליחים "ישראל כתרבות שנייה" בהנחייתה של תמר שורק.

מילון

ביידה וזביב
ביצה וצימוקים

ציטוטים

”״טוב להודות לה׳ ולזמר לשמך עליון״“