מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יוסי נעים – דרך חיים

סבא יוסי והנכדה עדי נעים
סבא יוסי בפורים
פועלו של סבא יוסי

אני יוסי נעים, סבא של עדי, ורציתי לספר על תקופת ילדותי, הוריי, משפחתי והעלייה שלהם לארץ.

נולדתי בשנת 1951 בתאריך 23.11 בישראל. הוריי עלו מלוב, כי היו שם חיים לא קלים. הם ברחו מלוב דרך איטליה והגיעו לארץ במשט של אונייה. נולדתי השני מבין חמישה אחים, שכולם נולדו בישראל: אחותי הבכורה אסתר על שם סבתא שלי, אני יוסי על שם סבא שלי, אחרי כן נולדה אחותי סימה על שם סבתא שלי, ואחר כך נולד עמוס על שם סבא שלי ואחרון נולד שמעון.

הוריי

הקשיים הכלכליים

באותה תקופה גרתי במושב בנגב והמצב הכלכלי לא היה טוב. הוריי היו צריכים לעבוד קשה מאוד. אני ואחותי הגדולה שמרנו על הבית ועל אחיי הצעירים. יש לי זיכרון מהילדות ובו עבדתי בגינה של הבית כשהייתי רק בן 5. באחת מן הפעמים בהן עבדתי בגינה הגיעה משלחת של יהודים-אמריקאים ועצרו ליד הבית. הם ראו אותי עובד והתחילו לשאול אותי שאלות. אחד מהיהודים האמריקאים החליט שהוא רוצה לאמץ אותי ופנה להוריי בבקשה לאמץ אותי. כמובן שהורי התנגדו וגם אני התנגדתי.

תקופה זו הייתה תקופה קשה בחיינו מבחינה כלכלית ועברנו לגור בנתניה ליד הורי-אמי. לאחר שנתיים במהלכן חיינו בנתניה, החלטנו לחזור בעיקר מפני שהיה קשה מאוד להוריי להתפרנס. חזרנו לנגב, לקריית גת, מאז אנחנו גרים שם עד היום.

כשהייתי בצבא הכרתי את אשתי, שולה, סבתא של עדי ועוד שש וחצי נכדים. בשנת 1974 התחתנו ואנחנו נשואים באושר מאז. נולדו לנו ארבעה ילדים: אלי, הבכור, אבא של עדי, דנית, צחי ומורן.

ארבעת ילדיי

 

האהבה שלי

עוד מגיל צעיר אהבתי לשחק כדורגל ובגיל 15 הפכתי לשחקן במכבי קריית גת. כשבגרתי, עברתי קורס מאמנים ובגיל 24 התחלתי לאמן את מכבי קריית גת. מאז ועד היום אני עוסק בכדורגל בניהול הקבוצה מכבי קריית גת.

שבט נעים

הזוית האישית

יוסי: אני נהניתי מאוד להגיע למפגשים של תכנית הקשר הרב דורי. נזכרתי בדברים שלא זכרתי לאורך שנים, הרגשתי שהחזירו אותי לתקופה כשהייתי צעיר ואני חייב לציין שזו חוויה אדירה להיות עם הנכדה שלי עדי ולספר על התקופה שעברה ולהרגיש צעיר יותר מגילי.

עדי: אני מאוד נהניתי עם סבא שלי למדתי עליו ועל המשפחה שלי דברים חדשים. היה לי כיף מאוד איתו אנחנו גם מודים מאוד לסבתא שלי – היא עזרה לנו מאוד בתהליך העבודה.

מילון

מַעְבָּרָה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבא וסבתא החליטו להיות משפחת אומנה לזוג תאומים“