מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יונתן פוגל מתעד את סבא יצחק

סבא יצחק פוגל ונכדו יהונתן בביתו של הנכד
התמונה מיום עלייה לקרקע, בקיבוץ עלומים
בין הקמת קיבוץ לבין ה'כולל'

שמי יצחק פוגל לבית פוגל. שם אבי יחזקאל ושם אמי תמר לבית קולונדר. נולדתי בשכונת התקווה בעיר ת"א ישראל, בתאריך י"ט שבט תש"ו 21/1/1946. מקור השם שלי הוא על שם אבא של אמי: יצחק אייזיק. במשפחת הורי אני השני מבין שני אחים, שם אחי: יעקב. הסתדרתי ממש טוב עם זה שהייתי שני במשפחה.

בגיל שבעים חגגתי את יום הולדתי ביחד עם בני משפחתי בטיול לקיבוץ עלומים, שהקמתי ביחד עם חברים מגרעין "עלומים". במהלך הטיול סיירנו בקיבוץ והראיתי לנכדים איך חולבים את הפרות ואת השדות שיש בקיבוץ. הדפסנו חולצות לכל הנכדים.

ילדותי

ילדותי עברה עלי בפתח תקווה. פתח תקווה הייתה  אז מושבה קטנה, היו בה כרכרות סוסים, פרדסים וחולות. גדלתי בבית קרקע שהיו בו שני חדרים. הוא היה בית ערבי, כל קיר – עוביו היה חצי מטר, החדרים היו גדולים. היינו מבשלים בבית על פרימוס ופתיליה. למדתי בבית ספר יסודי "נצח ישראל". אני זוכר את המורה בשם ברנהולץ, הוא היה המחנך שלי. אני זוכר שהוא היה אינטלגנטי והתייחס יפה לילדים. המקצוע שהיה אהוב עלי היה תנ"ך, כי הסיפורים בתנ"ך מאוד מעניינים. אני זוכר מקרה מיוחד שהיה לי בבית ספר שבו היכו אותי ואח שלי הציל אותי מהם. החבר שלי באותה תקופה היה יורם. בבית הספר אהבתי לשחק דמקה וכדורגל.

נעורים ובגרות

בתיכון למדתי בבית הספר 'תורה ומלאכה' בעיר פתח תקווה, בארץ ישראל. אהבתי בתיכון את הצד המקצועי ,את המסגרות. התחביב שלי היה קריאה. חברי היה גדעון  ברינר, יש לי אתו קשר עד היום.

בביתנו נהגו מנהגים ייחודיים, למשל: היו מארחים את המשפחה. לא היו טלפונים, מה שכן עשו: שלחו מכתב או שנפגשו. בימים הנוראים התפללו באיזשהו בית ספר והיו באים אלינו בהפסקה שבין שחרית למוסף בתפילה. החגים החביבים עלי היו סוכות וחנוכה. משום שכיף בהם.

לאחר התיכון הלכתי לנח"ל, ובנוסף למדתי בישיבת מרכז הרב במשך חצי שנה. בהתחלה עבדתי בקיבוץ (בלול) ולאחר מכן עבדתי בגידולי שדה גד"ש. הכרתי את אשתי איילה בשנת 1968 כשהיינו שנינו בקיבוץ.

המלחמות שאני זוכר במיוחד הם מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. מלחמות אלו התחילו כשהייתי בן 21, 27, 36.

כיום אני לומד תנ"ך, היסטוריה ואני הולך ל"כולל".

חפץ מיוחד: חפץ מיוחד שעובר במשפחתי הוא זוג פמוטים שעברו מרוסיה לאוסטריה, מלפני מאה שנה ,על ידי סבתא פרידה. כאשר היא נפטרה, הפמוטים עברו לידי סבא יצחק ,ומאז סבתא איילה מדליקה נרות שבת בפמוטים אלה.

הפמוטים בני המאה

הזוית האישית

סבא: נהניתי מאוד להעביר את סיפור חיי לנכדי יונתן, חשוב מאוד להעביר את מורשת המשפחה הלאה לדורות הבאים.

נכד: היה מסקרן לשמוע את הסיפורים של סבא וזה העמיק את הקשר ביני לבינו.

מילון

פרימוס
כירת קרוסין ניידת הפועלת באמצעות לחץ נרשמה כפטנט על ידי השוודי פראנס. (ויקיפדיה)

כרכרות
כרכרה היא כלי תחבורה עתיק שבו נסעו אצילים ואנשים חשובים במאה ה-18

כולל
כולל הוא מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (הקרויים אברכים) הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. הלומד בכולל נקרא "אברך". פירוש המילה בדרך הדרש, "אברך - אב בחכמה ורך בשנים", כלומר: בחכמתו הוא כאב (איש בוגר וזקן) ומצד גילו הוא רך בשנים (צעיר). (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בביתנו נהגו לארח משפחות וזה היה ייחודי: לא היו פלאפונים אלא רק מפגשים ומכתבים“