מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יהודית המדענית

הצוות המנצח
יהודית ואפרים קציר

הילדות בצ'כוסלובקיה
יהודית פזרני נולדה בפראג בינואר 1944. היא נולדה לתוך מלחמת העולם השנייה בצ'כוסלובקיה, שגובלת עם גרמניה, פולין והונגריה. בתקופה ההיא צ'כוסלובקיה הייתה כבושה על ידי הגרמנים. היהודים נאלצו ללכת עם טלאי צהוב שמסגיר אותם ולכן הם חיו בפחד ובמחבוא ורק ניסו להתרחק מידי הגרמנים.
 
יהודית נולדה בבית חולים נוצרי ולכן אמה לקחה אותה מיד הביתה לאחר לידתה. אביה, שמואל, נלקח לטרייזנשטט, מחנה ששימש דוגמה לצלב האדום כמחנה שבו יש תנאים מצוינים. האמת הייתה שונה לחלוטין: המחנה היה מיועד להסוואת זוועות הנאצים. אמה התלבטה היכן להתחבא עם יהודית. הייתה להם כובסת שהסכימה תמורת כסף רב להחביא אותה בביתה. אמה הסכימה ובבכי כבד נתנה אותה לכובסת ששמה היה מריה. אמה התחבאה אצל משפחה נוצרית אחרת.
יום אחד הגיע חייל נאצי לביתה של הכובסת ואמר לה: " אני מכיר אותה ואני יודע שהיא יהודייה. הייתי יכול לקחת אותך ואותה לתחנת המשטרה ומשם לקחת אתכם למחנה ריכוז. אבל אני לא אעשה זאת וגם לא אספר למפקדים שלי" ואז הוא התחיל להביא ליהודית בגדים, צעצועים ואוכל.
אמה לא יכלה לבקר אותה מכיוון שענדה טלאי צהוב והיו תופסים אותה מיד אם הייתה יוצאת מהמחבוא.
 
עברו 4 חודשים בהם פראג עברה מיד ליד, חלק מהזמן בידי הגרמנים וחלק בידי הרוסים. בשלב זה הודיעו למריה הכובסת ולמשפחה שהחביאה את אמה, שהם נאלצים לשלוח אותם מבתיהם, מכיוון שהגרמנים הודיעו לכל תושבי העיר שמי שייתפס מחביא יהודים יוצא להורג. אחרי שבועיים של רעב, הליכה רגלית והפחד שיגלו אותן הן הגיעו ליער עבות ושם נפגשו עם פרטיזנים. יהודית היתה אז בת כחצי שנה.
 
המצב היה מאוד קשה, הגיע חורף, יהודית ואמה ישנו בחוץ בקור. אוכל לא היה כמעט והם נאלצו לאכול קליפות תפוחי אדמה, שורשים של צמחים שגדלו ביער ונאלצו לשתות מים מלוכלכים ומזוהמים משלוליות שהיו ביער. ככה הן חיו כמעט חצי שנה.
 
במאי 1945 הרוסים כבשו את כל השטחים שבהם שלטו הגרמנים ושחררו את כל מחנות הריכוז, כולל המחנה בו היה אביה. הפרטיזנים הודיעו ליהודית ואמה שהרוסים פתחו מחנה שבו אפשר היה לאחסן אותן ולקבל אוכל ודיור. אמה והיא הלכו לשם, קיבלו אותם מאד יפה ונתנו להם לאכול ולשתות ובנוסף נתנו להם בגדים נקיים. משם לקחו אותם במשאיות חזרה לעיר פראג וכך הן חזרו לביתן. אביה חזר הביתה חודש לאחר חזרתן חולה ותשוש והם התחילו את חייהם מחדש. הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן.
 
הם נשארו בצ'כוסלובקיה עוד 4 שנים שבהן היא הלכה לגן ילדים. בכל חג מולד עשו טקס בגן שבו הושיבו את ישו בתיבה לצורך מחזה לכבודו ומכיוון שיהודית הייתה הילדה היהודייה היחידה בגן, היו נותנים לה להיות בתפקיד של  ישו.  
 
העלייה לארץ ישראל
באפריל 1949 הודיעו להם שיש רק שלושה שבועות כדי להתארגן ולעלות לארץ. הם נסעו מהעיר פראג לעיר נמל איטלקית-גנואה ומשם לקחו אותם לאנייה "גלילה". כעבור שבוע הם הגיעו לארץ ישראל. כשירדו מהאנייה לקחו אותם למעברה "מחנה דוד" בעיר חיפה ושם גרו בתוך אוהלים כחצי שנה. דודתה שכבר חייה בארץ מצאה להם דירה בירושלים על הגבול עם ירדן אך באותה התקופה הירדנים שלטו בצד המזרחי של העיר והיו צולפים בכל מי שעבר בסביבה. היא הייתה הולכת לגן בזהירות רבה.
לאחר כמה שנים הם עברו לדירה יותר גדולה במרכז העיר ושם היא גרה עד סוף ימי התיכון.
 
העבודה במכון ויצמן
יהודית התגייסה לצבא, עברה קורס קצינות ושירתה כקצינה במודיעין של חיל האוויר. כשהשתחררה מהצבא הלכה לאוניברסיטה ללמוד ביולוגיה. לאחר מכן התחילה לעבוד במכון ויצמן למדע בעיר רחובות. בתחילה עבדה על חוש הריח וניסתה לבדוק איך בני אדם מריחים ואיך אנשים שונים מריחים את אותו דבר בצורה שונה.אחרי שסיימה את עבודתה על חוש הריח נסעה להתמחות בארה"ב בעיר הבירה וושינגטון בשנת 1973.
 
כשחזרה לארץ הגיעה שוב למכון ויצמן ואז נפגשה עם פרופסור אפרים קציר, שהיה מדען ידוע בארץ ובעולם וכהן כנשיא הרביעי של המדינה. הוא ביקש ממנה לנהל את מעבדת המחקר שלו וזאת עשתה במשך כ-20 שנה עד למותו  בתאריך 30/5/2009. לאחר שאפרים קציר נפטר היא יצאה לגמלאות אבל עדיין ממשיכה לעבוד במכון ויצמן בהתנדבות בהדרכה של סטודנטים. בשנת 2006 יהודית ארגנה לכבוד יום הולדתו ה-90 של אפרים קציר מסיבת יום הולדת.
 
תשע"ה 2015

מילון

מחנה טֶרֶזְיֶינְשְטָט (בצ'כיה)
שימש כמחנה ריכוז ליהודים בזמן הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. המקום כונה על ידי השלטונות הנאציים גטו, במסגרת ניסיונם לשוות למקום תדמית ייצוגית שונה.

ציטוטים

”תמיד לראות את החיובי בכל מצב ולהסתכל קדימה“