מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יהדותי הגאה בקולאשי

סבתא ציפורה ונכדתה הדס
סבתא בצעירותה
כשהייתי ילדה, אני זוכרת שאצל סבא שלי היו יושבים כל הרבנים והיו כותבים כל מיני דינים, הם היו כותבים ספרי תורה ומזוזות, ממש כמו בית חב"ד קטן כזה...

קוראים לי ציפורה על שם אשתו של משה רבינו וכינוי החיבה שלי הוא ציצו. שם משפחתי לפני החתונה הוא מירלשווילי, ולאחריה (בשנת 1976) מיכאלי (מיכאלשווילי).

נולדתי בקולאשי – גרוזיה, בשנת 1956. אני השלישית במיקומי במשפחה הגרעינית (שני אחים מעלי ושניים מתחתי.) בתור ילדה גדלתי בקולאשי. הבית שלנו היה מאוד גדול: בעל שישה חדרים וסלון ענק. במרחב הציבורי שלנו היה גם בית כנסת, גם מרפאה, צרכנייה, ובעצם- הכול.

התחביבים שלי היו מוזיקה, ספורט, לקרוא ספרים ועוד. זכורים לי מהילדות מאכלים מיוחדים ומשחקים מיוחדים שהיינו מכינים בעצמנו וממציאים אותם לבד. היו גם משחקים כמו: חבל, קלאס, מחבואים ועוד, שגם היום הילדים מכירים אותם.

החינוך היהודי בקולאשי

כשהייתי קטנה לא היה גן ילדים יהודי, ומכיוון שההורים שלי לא רצו שאלמד בגן של גויים, אז נשארתי בבית. דבר זה ממחיש עד כמה החינוך היהודי היה בראש מעייניהם של היהודים בגרוזיה. כשעליתי לכתה א' למדתי בבית ספר "וונוסטורווה", שהיה בית ספר ממשלתי וחובה היה על כולם לשלוח את הילדים אליו.

סבי היה מרבני הקהילה בקולאשי. כשהייתי ילדה, אני זוכרת שאצל סבא שלי היו יושבים כל הרבנים והיו כותבים כל מיני דינים, הם היו כותבים ספרי תורה ומזוזות, ממש כמו בית חב"ד קטן כזה… ואני הייתי עוזרת לסבא שלי לקשור את הפתיליות של הציציות. סבי היה מזמין את כל העניים לבית בחגים ואח"כ גם אבי ז"ל המשיך מנהג יפה זה.

אני זוכרת את החתונה של אחי הגדול שהתקיימה בתקופת יום הכיפורים וכשהחתונה שלו התקיימה זה היה אירוע מאוד משמח. וכשסבא שלי נפטר זה היה מאורע מאוד עצוב.

יש לנו מנהגים בחגים למשל: בחגים כולם היו מתאחדים ועוד. אהבתי את כל החגים בשנה כל פעם ההתרגשות שלי מתחדשת…

מאלבום התמונות של סבתא ציפורה

חפץ מיוחד שיש אצל יהודי גרוזיה הוא כעין קרן של איל אותו ממלאים ביין ושותים ממנו באירועים.

העלייה לארץ – חבלי קליטה

כשהייתי בת 14 עלינו לארץ עם כל המשפחה. עלינו בזכות אהבת הארץ והיהדות. היה לנו מאוד קשה, כי כבר היינו בוגרים ולא ידענו לאיפה ללכת ומה ללמוד ואיפה. אף אחד לא הדריך אותנו והיה מאוד קשה. הגענו ישר לאשקלון כי דודי התגורר פה קודם, ושישה חודשים גרנו אצלו עד שקיבלנו בית בשכירות בעיר. אף על פי שאבי העדיף את ירושלים כמקום מגורים, הסוכנות החליטה זאת בעבורנו, כמקובל אז.

בתיכון למדתי בישראל ב"בית יעקב",  שם הכרתי הרבה חברות חדשות. באמצע הלימודים שרפו לנו את בית הספר אז הפסקנו ללמוד.

בני המשפחה והחברים הכירו לי את בעלי, התחתנתי בשנת 1976 כשהייתי בת 19 (הייתה לנו חינה). מזכרת מיוחדת שיש  לנו מהאירוע, שאינו מובן מאילו באותם ימים, הם תמונות וסרט מהחתונה…

הוצע לי לעבוד במפעל של סוודרים וזה מצא חן בעיניי, וכך למדתי את המקצוע  ועבדתי שם שלוש שנים.

וכיום….

כעת אני עובדת במפעל דרך ה"ביטוח לאומי". בצעירותי למדתי הנהלת חשבונות, אבל לא עבדתי בזה. משאלה שהייתי רוצה להגשים היום הוא ללמוד ולהתמחות בתחום המחשבים.

כל הילדים והנכדים שלי גרים בארץ, ומניסיוני אני יכולה להגיד שלימודים זה מאוד חשוב. יש לי 4 ילדים ב"ה, שני בנים ושתי בנות: מלכה, שנולדה לי בגיל 20, אליהו, שנולד לאחר שנה, אתי, שנולדה לי בהיותי בת 23, ואהרון שנולד מאוחר יותר, בהיותי בת 29. יש לי מהם 10 נכדים בלי עין הרע. תדירות ביקור הנכדים אצלי גבוהה מאוד ב"ה…

תחביבי הם: אפייה, בישול, תפירה, רקמה והרכבת תכשיטים. הכי אהבתי להרכיב תכשיטים – זה אתגר אותי ויצר בי הנאה וסקרנות.

הזוית האישית

סבתא ציפורה: תכנית הקשר הרב דורי מאוד יפה ומהנה, זה טוב ומועיל שהדור הצעיר לומד על העבר ועל השורשים שלנו.

הדס: התכנית מאוד יפה ומעשירה! נודעו לי פרטים חשובים מחייה של סבתא שלא היו ידועים לי מקודם.

מילון

חב"ד בגאורגיה
פעילותה הקבועה של חסידות חב"ד בגאורגיה החלה כתוצאה מפניה של קבוצה מיהודי המדינה לרבי הרש"ב האדמו"ר החמישי בנשיאות חב"ד, בבקשה לשלוח להם רבנים בשביל לחזק את היהדות וללמד את תורת החסידות. הרבי נאות לבקשתם, וסמוך לחג הפסח תרע"ו (1916), הגיע הרב שמואל לויטין לעיר כותאיסי. עם בואו החל לפעול להכשרת דור רבנים ומלמדים מבני המקום. פעילות זו היא זו שביססה את יהדות גאורגיה, ומפירותיה יצאו מנהיגי העדה בדורות הבאים. הרב לויטין גם הקים ישיבה בעיר כותאיסי, ואליה שלח הרבי הרש"ב מתלמידיו, כדי שיסייעו לרב לויטין. הישיבה בשיאה מנתה כ-600 תלמידים. בין הערים שבהן פעלו השלוחים: כותאיסי, קולאשי, סצ'חרה, אוני, סוחומי, בטומי, טביליסי ועוד. בשנת תש"ו עזבו אחרוני השלוחים את גאורגיה. בשנת תשנ"ב, נשלח הרב רפאל אלאשווילי, רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, בשליחות הרבי מליובאוויטש לחזק את היהדות במדינה. כיום משמשים מספר שלוחים בבתי חב"ד בגאורגיה.

ציטוטים

”החיים כל כך יפים שחבל לבזבז אותם לחינם.“