מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קומנדו טרטורים

רב אלוף חיים בר לב סוקר מסדר סיום קורס קצינים מולו רני
רני (משמאל) עם בהמ"מ יובל וחברים ממחלקה 3
רני פינגרר מספר על 'החטא' ועונשו

טרטורים היו חלק בלתי נפרד מהכשרתנו כלוחמים בצנחנים. על כל טעות קטנה, שלא לומר זעירה ומגוחכת, לרוב היינו אמורים לשלם מחיר בצורת עונש כבד, ואני מתכוון ממש לכבד. העונש היה בצורת "טרטורים", שזהו ביטוי נפוץ בסלנג הצה"לי שפירושו עונש סדיסטי גופני או נפשי החוזר על עצמו בחזרות סיזיפיות על אותה פעולה להנאת המפקד בין שהוא מ"כ או מ"מ או… שהוא הסמכות השופטת הנוזפת והמטרטרת באיצטלה של עונש "חינוכי". בבחינת 'על טעויות צריך לשלם למען שיפור כושרנו וכישורינו הטירונים כלוחמים עזי נפש בעתיד'.

הטרטורים היו מגוונים כיד הדימיון של מפקדינו. רוצים דוגמאות? בבקשה כמה. לרוץ עד עמוד החשמל שבקצה מגרש המסדרים הלוך וחזור עשר פעמים תוך קריאות קרב "קשה באימונים, קל בקרב" , או לרדת ל-30 כפיפות סמיכה תוך קריאות "המפקד תמיד צודק, גם כשהוא לא צודק", או לקחת את חברך המגודל על כתפיך בנשיאה שנקראה "פצוע מאולתר" תוך יבבות "למה התנדבתי, למה התנדבתי?" – לצנחנים כמובן.

איור: אריה טופור

בהנחה שהקורא מבין את העקרון הבסיסי של הטרטורים, נעלה עוד מדרגה. קראו למדרגה הזו "קומנדו". כיוון שהיינו אמורים להיות בסוף מסלול הפלוגה "חוד החנית" של צה"ל, קרי, אנשי קומנדו מובחרים, התחילו להכיננו לשלב זה עוד בטירונות. הקומנדו היו טרטורי לילה. לאחר שעות אימוני הלילה היו המפקדים קוראים מתוך פתקאות מרוטות את שמות כל החיילים מבינינו ש"פישלו" במשך היום ועברו לדעתם עבירות חמורות המצדיקות בנסיבות מיוחדות אפילו הוצאה להורג בתליה על העמוד במגרש המסדרים. לדעתנו הן לא היו אפילו עבירות פעוטות. נאלצנו להשלים עם רוע הגזירה. מי ששמו נקרא, יצא משורות המחלקה ונעמד בשורה לפניה, שורת הנידונים. המאושרים ששמם לא הוקרא חמקו בחשאי לאוהלי הסיירים לשנת לילה קצרה, ואילו הנידונים התבקשו להסתדר בשישיות, להעמיס כל ששיה עמוד חשמל ארוך וכבד על הכתפיים וה"קומנדו" התחיל! להניף את העמוד מעל הראש, להוריד העמוד לקרקע, לרוץ עם עמוד קילומטר, לזחול עם עמוד. עמוד.. עמוד..עמוד…. לאחר שעתיים עם העמודים שוחררו הנידונים המיוזעים לשנת לילה של מקסימום שעתיים עד ההשכמה לריצת בוקר. רציתם קומנדו – קיבלתם קומנדו. "בסערת הקרב הצנחנים…"!

אני אישית לא חוויתי הרבה לילות קומנדו. הייתי מה שהחבר'ה כינו "סבון", כלומר ניסיתי להימנע מהתחכמויות מיותרות, דיקדקתי במילוי הפקודות וחסכתי לעצמי שעות שינה רבות בלילה. אולם לא לעולם חוסן, וכולנו עושים מדי פעם טעות קטנה בגלל עייפות או טשטוש והופ.. המפקד המ"כ רואה ואינו שוכח, השם נרשם על קופסת הסיגריות של המפקד ובערב בא מועד פרעון החוב  – הקומנדו. זה בדיוק מה שקרה לי יום אחד או יותר נכון בוקר אחד.

העירו אותנו לפנות בוקר עם האזעקה הצווחנית, תוך דקה היה עלינו להתנער משינה עמוקה במיטות להתייצב בשלשות על מגרש המסדרים לבושים, נעולים, החגור המלא עלינו, הנשק איתנו וכך כל האיזרים והנשקים המחלקתיים. הכל תוך דקה! עמדתי בשורה הראשונה של המבנה המחלקתי, מתנשף אך מחייך בלבי. הספקתי להתייצב תוך דקה, למיטב ידיעתי עם כל ציודי. המ"כ ליבס (לימים פרופ' ליבס) בדק אותי ושאל בקולו העמוק "ואיפה את החפירה שלך, חייל?" שלחתי ידי לעבר גבי, האת לא היתה במקומה! . "רני, תתייצב הערב אצל הרס"פ נפתלי לקומנדו".

בתום אימוני היום והערב התייצבתי אצל נפתלי עם עוד כ-15 עבריינים לא מועדים שנתפסו על כמעט כלום, כמוני. הרס"פ הצביע באצבע על המ"כ ____ (שמו שמור במערכת) שעמד בצד ואמר "המ"כ ____ יעביר לכם אימון קומנדו מתקדם. המ"כ החל ללא דיחוי בטרטורים. "עד לעמוד בקצה המגרש וחזרה עשרים שניות, רוץ!!!" כשחזרנו מהריצה מתנשפים אמר המ"כ :"לא עמדתם בזמנים, רוץ!!!" וכך הלוך וחזור, חצי שעה. כמובן שלא עמדנו בזמנים, אז ממשיכים. המ"כ הסתכל בשעונו ואמר: "אוקיי, אתם ביזיון! כל אחד לוקח את זה שמימינו שק-קמח ורץ לעמוד וחזרה תוך ע ש ר ה שניות".

הייתי עייף מכדי להבין שמה שלא הצלחנו לעשות בעשרים שניות לא נצליח לעשות ב-ע ש ר ה שניות עם החבר על הגב, אבל גיחכתי במבוכה כיון שהאינסטינקטים שלי זעקו בפנים "ע ש ר " שניות ולא "ע ש ר ה", ככה הרי לימדו אותנו 12 שנים בבית ספר "חוגים". פזלתי לצדדים וראיתי עוד כמה חבר'ה מגחכים, כולל ספי מהכיתה שלי בבית הספר.

באותו שבוע יצאנו הביתה לשבת ומן הסתם מצאתי צורך לספר לאבי ז"ל את הסיפור (הגם שידיעתו את השפה העברית לא היתה "מי יודע מה").  אבי קרא לי ואמר: "בני היקר, עשרה שניות או עשר שניות איננו משנה דבר מן העובדה שהוא המ"כ , הוא ה מ פ ק ד ואתה הפקוד שלו. הגיחוך על שגיאה איננו דרך לחיים. אל תלמד את מי שנבחר או מונה להיות מעליך ואם כבר אזי לא על דרך גיחוך או תוך התנשאות". ואני חשבתי בלבי: "לא נורא, זה מחשל אותי ואת הפלוגה הרי זה מגבש, אולי?"

מוקדש בתודה עצומה לכל מפקדינו ולזכרון לדורות של כל חברינו שאינם איתנו היום.

הזוית האישית

 הסיפור לקוח מהספר ״על עכברים וצנחנים: מספרים לוחמי פלוגה א' 1966״ שערך צביקה ויסברוד ואייר אריה טופור, ומועלה למאגר המורשת בשיתוף עם תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

טִירְטוּר
1. רעש חזק ומטרטר של מכונות - הדומה לצליל 'טרר' 2.הפעלת מישהו שוב ושוב במטרה להתיש אותו; התעללות; התעמרות. 3.דיבור שאינו פוסק. (מילוג)

כוחות מיוחדים (קומנדו)
כוחות מיוחדים (הידועים גם בשם כוחות קומנדו) הם חלק ממערך הכוחות הצבאי. חייליהם מיומנים ביותר והכשרתם ארוכה וקשה. פעולות קומנדו כוללות: איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב, התנקשויות, חבלה ופגיעה בתשתיות (מסילות ברזל, מפעלים, קווי תקשורת, נמלים, נמלי תעופה, מחסנים וכו'), מארבים, ירי צליפה וכו'. במלחמה לפעמים מסופחות יחידות קומנדו לכוחות הרגליים ופועלות איתם כגוף אחד. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המפקד תמיד צודק, גם כשהוא לא צודק“

”בני היקר, הוא המפקד ואתה הפקוד שלו. הגיחוך על שגיאה איננו דרך לחיים“