מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

טלטלות חיי

סבתא זהבה ונכדתה גאיה (אני).
סבתא זהבה נהנית בירושלים.
קורות חיי - סבתא זהבה

הוריי עלו מפולין, עם אחיי, אמירם ואלישע ועברו לגור בזיכרון יעקב שם נולדתי.

אבי, פרץ אלופי, היה מורה ומנהל בית ספר "נילי" במושבה וחינך רבים מילדי המושבה.

נולדתי בזיכרון יעקב בשנת 1947 וגדלתי שם עד גיל 9. למדתי בבית הספר היסודי "נילי" על שם מחתרת נילי (נצח ישראל לא ישקר) .

חוף טנטורה שימש כחוף הים של אנשי זיכרון. אני זוכרת שכילדה בת 6 אחיי לקחו אותי לחוף הים ו"שכחו" אותי בשמש כ- 8 שעות. כאשר חזרתי הביתה הורי ראו על פני ועל גופי עשרות שלפוחיות כתוצאה מהשהות הארוכה בשמש ורק לאחר זמן רב נעלמו השלפוחיות המציקות והכואבות.

זיכרון של אז הייתה שונה מאוד מזיכרון של היום. המושבה הייתה קטנה וכולם הכירו את כולם. הייתה לי ילדות מאושרת, כשרוב הזמן ביליתי בשדות הפתוחים של זיכרון וברחובות המושבה שהיו ריקים כמעט לגמרי ממכוניות.

בזיכרון גרו הרבה איכרים שעיבדו את השדות והסתובבו במושבה על גבי סוסים. לרבים מאיכרי זיכרון היו כרמים ובתקופת הבציר הרבה משאיות נסעו עמוסות בענבים ליקב המושבה, כדי לפרוק את הענבים ולהפכם ליין.

לאחר מות שני אחיי שנהרגו בצבא, אחד בתאונת דרכים והשני נפל במבצע סיני בשנת 1956 עברתי עם הורי לירושלים כדי להיות קרובים ליתר בני המשפחה. לאחר שעברנו לירושלים המשכתי את לימודי בבית הספר היסודי "למל" וגם שם אבי ניהל את בית הספר.

בית ספר "למל" היה מוותיקי בית הספר בירושלים ולמדו בו רק בנות (למרות שלא היה בית ספר דתי). למדתי בסמינר בית הכרם במגמת גננות ועבדתי כגננת מספר שנים.

לאחר נישואי לבעלי אלכס, נסענו לארצות הברית לארבע שנים בהם אלכס עשה דוקטורט באוניברסיטת ברקלי קליפורניה. נולדו לנו שני ילדים עומר (אביה של גאיה) ורחל. בשנים הראשונות כשילדי היו קטנים לא עבדתי ובשנת 1995, התחלתי לעבוד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשם יצאתי לפנסיה.

אני עדיין מתגוררת בירושלים ומגיעה לעיתים קרובות להוד השרון לבקר ולשמור על נכדי. בירושלים מתגוררת בתי ואני מבקרת ושומרת על שלושת נכדותיי הירושלמיות. אני משתדלת לעשות דברים שאהובים עלי כמו: קונצרטים, סרטים, בתי קפה, מפגש עם חברות וטיולים.

בספטמבר 2017, מועצת זיכרון יעקב החליטה לכבד את זכרו של אבי פרץ אלופי וערכה טקס מרשים ומרגש שבו תלו שלט על הבית שבו התגוררנו, עם כיתוב שמספר על אבי ופועלו במושבה. בטקס השתתפו בני משפחתי וותיקי המושבה, שהעלו זיכרונות מהימים שלפני קום המדינה ומזיכרון המקסימה של פעם.

כאן הייתי בהריון עם ביתי רחל

נהנית בירושלים

הזוית האישית

סבתא: השיתוף ביני ובין נכדתי בכתיבת הסיפור, היה חוויה נהדרת, מאוד נהניתי לשתף את סיפור חיי עם גאיה, והמפגש עם הסבים והסבתות האחרים היה נעים ומעניין.

גאיה: נהניתי מאוד. למדתי המון על סבתא שלי וזאת הייתה חוויה מאוד מעניינת.

מילון

ניל"י
(ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק כ"ט) הוא ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

ציטוטים

”"געגועי לעבר"“