מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהשואה בלוב לצמיחה בארץ

אני וסבא בתכנית הקשר הרב דורי
מאלבומו של סבא
סיפורו של חיים - חואני לגזיאל

משואה בלוב לתקומה בישראל

אמי, רחל לגזיאל התחתנה עם אליהו לגזיאל בבנגאזי שבלוב. להורי נולדו 4 בנים ו-4 בנות. אני הבן הרביעי נולדתי בשנת 1934 בבנגאזי.

לאבי הייתה מכולת וכך אבא פרנס את המשפחה. היה לנו בית פרטי עם 4 חדרים. החיים היו קשים עם האוכלוסייה הערבית.

בתקופת השואה הגרמנים הגיעו לבנגאזי. הם לקחו את כל המשפחה שלי לג'אדו ושם היה מחנה ריכוז. נתנו לנו חדר אחד לכל משפחתי חיינו שם במשך כשלוש שנים. החיים במחנה היו מאוד קשים. לא סיפקו לנו מזון שישביע, חלקו לאנשים מזון בצמצום רב. במחנות הריכוז אחי הקטן קיבל טיפוס ונפטר, עד היום לא ידוע לנו היכן גופתו.

כעבור שנה, בשנת 1948, עלינו לארץ באנייה עם משפחתי. הגענו לנמל חיפה. כעבור  שבוע  לקחו אותנו למעברה בבאר יעקב. קיבלנו מהסוכנות שני אוהלים, מיטות סוכנות  וחיינו באוהלים במשך כארבע שנים. מדי יום קיבלנו תלושים לכל ארוחות היום. בארץ הייתה אז תקופת צנע.

בהמשך עברו למעברה בקריית אונו וגם שם התגוררנו באהלים. התחלתי לעבוד במפעל טקסטיל לחבלים (המיועדים לאניות) נהגתי לרכב כל יום מקריית אונו לרמת גן באופניים. בגיל 20 התגייסתי לצבא שירתתי  בחיל כללי. בחיל הכללי עברנו אימונים במשך שלושה שבועות. במהלך הקורס קיבלנו רובה צ'כי, עם הרובה קיבלנו כדורים. למדנו להשתמש בנשק, ישנו באוהלים. לאחר שלושה שבועות של טירונות, עברנו קורס נהיגה. זכור לי שביום שבת המפקד טען שאנחנו בחופש עד לשעה 19:30. הוא ציין שעלינו להשאר רק בתוך המחנה. בערב יצאנו לטייל והמשטרה תפסה אותנו בחוץ ללא אישור. לאחר כמה שבועת עשו לנו משפט וקבלנו 15 יום בכלא. בשרות הצבאי מלאתי תפקיד של נהג משאית דלק, לא אהבתי את העבודה כנהג. העבירו אותי לעבודה במטבח ועברתי קורס טבחים.

המשפחה שלי

כאשר השתחררתי מהצבא חזרתי לעבוד במפעל טקסטיל. הכרתי את אשתי והתחתנו בשנת 1968. עברנו לגור בהרצליה. אני אוהב מאוד את העיר שבה אני גר. יש לנו ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. כולם התחתנו ואני נהנה מנכדים מתוקים.

 עם נכדנו המתוקים

הזוית האישית

סבא חיים: השתתפתי בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר ויצמן, בהרצליה בשנת 2015, יחד עם נכדתי עדן לגזיאל והעלנו את סיפורי: איזהו עשיר השמח בחלקו

מילון

קהילה יהודית בבנגזי
הקהילה היהודית בבנגאזי היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות: היא ישבה בעיר עוד במאה הרביעית לפני הספירה והמשיכה להתקיים שם עד לסוף שנות הארבעים של המאה העשרים. ויקיפדיה

ציטוטים

”אני אוהב מאוד את העיר שבה אני גר“