מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור אהבה

סבתא נאוה ומעיין
שני ילדים בני שבע שהתאהבו
שני ילדים בני שבע שהתאהבו - סיפור האהבה של הוריה של סבתא נאוה

שמי נאוה, רחל פרידמן, לבית שטיין, נולדתי בשנת 1947. ההורים שלי היו בני דודים וליתר דיוק, אימא שלי – ליבי, הייתה בת דוד של סבתא שלי – צביה (אימא של אבא שלי – דב).

מקור המשפחה הוא בעירה ליד ביאליסטוק שבפולין. שניים מצאצאיהם הבן, אברהם זרח והבת,  שרה ניינצ'ה היגרו. אברהם זרח היגר לעיר ניו יורק שבארה"ב. שרה ניינצ'ה ומשפחתה היגרו לארגנטינה (במסגרת תכניתו של הברון הירש, להקמת אוטונומיה יהודית בארגנטינה ולאחר מספר שנים בארגנטינה, שבה לא מצאו את מקומם, הם המשיכו ועברו לארצות הברית והתיישבו בעיר שיקגו.

בשנת 1924, אחת הבנות של שרה ניינצ'ה – צביה, חלתה ולאחר שהחלימה החליטה לנסוע לאירופה, להבראה. היא לקחה אתה את בנה, דב בן השבע. מכרים וחברים ששמעו את תוכניתה לנסוע לאירופה, יעצו לה להמשיך ולבקר גם בארץ ישראל. באותם ימים הנסיעה מארצות הברית לאירופה הייתה באונייה ונמל המוצא היה בעיר ניו יורק. כך הייתה הזדמנות לצביה ודב לבקר את קרובי משפחתם שגרו בניו יורק.

לאברהם זרח ואשתו שיינה רוחל, היו שמונה ילדים. אחת הילדות, ליבי, הייתה גם היא בת שבע.

צביה ובנה דב (ולימים גם בנה השני שמואל), נסעו בשנים, שאחרי הנסיעה הראשונה, לארץ ישראל וחזרו מספר פעמים . כשדב חזר בשנת 1938, לארצות הברית בפעם האחרונה, כדי ללמוד באוניברסיטה. גם ליבי למדה באוניברסיטה ובביקור אצל קרובי משפחה משותפים הם נפגשו שוב – דב וליבי התאהבו….

כאשר דב הציע נישואין לליבי הוא התנה תנאי שלאחר החתונה הם יעלו ויחיו בארץ ישראל.

דב וליבי

באותם ימים, עדיין שלטו בארץ ישראל הבריטים וליבי נזקקה לסרטיפיקט – אישור כניסה לארץ ישראל. בינתיים אני נולדתי ושלושתנו עלינו ארצה בסוף 1947 כשאני תינוקת בת חצי שנה.

הזוית האישית

מעיין: היה כיף להכיר טוב יותר את סיפורה של סבתא שלי וללמוד דברים חדשים עליה.

סבתא נאוה: היה נחמד ומעניין להיפגש עם מעיין ולחלוק אתה סיפורים על ההיסטוריה המשפחתית.

מילון

סרטיפיקט
אישור עליה לישראל

ציטוטים

”אין לדעת במי בן אדם יתאהב...“