מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה לישראל של אהרון אילוז ממרוקו

סבא אהרון ויהלי הנכד
אהרון וחבריו
בעיות בעליית המשפחה וקשיי הקליטה בארץ

העלייה לישראל ממרוקו

היציאה ממרוקו של אחי הגדול

בשנת 1947 במסגרת גח"ל אחי הגדול גויס על ידי שליח מהארץ לעלות לישראל בהיותו רק בן 17. הוא עזב, בניגוד לרצון ההורים, באופן בלתי חוקי דרך הגבול שבין מרוקו לאלג'יריה, שם קבלו אותו שליחי ההגנה אשר תוך זמן קצר שלחו אותו לפלסטין. בהגיעו לחיפה, לאחר אימון צבאי קצר הוא צורף לחטיבת גבעתי כלוחם בחזית המצרית, בקרבות הקשים שהיו לחטיבה זאת במשטרת נגבה.

לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל על ידי בן גוריון ההורים החליטו לעלות אליה למרות האיסור שחל על היהודים באותה תקופה לצאת ממרוקו, אולם בזכות מעמדו בקהילה וקשריו עם השלטונות הצליח אבי לקבל אשרות יציאה לאלג'יריה, שהיו בתוקף של כ-3 שבועות ולא יאוחר מתאריך 31/12/1948 . מאחר ולאבי לא היה מספיק זמן להתארגן ולחסל את עסקיו הוחלט שכל המשפחה תתקדם ואבי יצטרף בהמשך.

ההפלגה למרסיי

בהגיענו לאלג'יר עיר הבירה התאכסנו בבית מלון פרטי עד שנקבל הודעה להפלגה למרסיי, וכשזו הגיעה הבהיר לנו נציג הסוכנות שסבתא שהייתה מאד מבוגרת (בת כ-90) לא תוכל להפליג אתנו בגלל מדיניות הסלקציה שהייתה נהוגה בתקופה ההיא ולכן הוחלט בינינו שאחותי הגדולה סוניה תישאר איתה ושכל היתר יפליגו. בלית ברירה היא התקשרה לאבא וסיפרה לו על הסירוב להעלות את סבתה לישראל בגלל גילה. אבא נתן לה הוראה לשים אותה במטוס ולשלוח אותה בחזרה למרוקו ושהוא יחכה לה בשדה תעופה ברבאט.

במרסיי התגוררנו במחנה ארנס ושם היו לנו תנאי חיים סבירים עד שיגיע תורינו לעלות לישראל. לאחר כחודשיים בזמן שאמי אושפזה בבית חולים לצורך ניתוח קטן קיבלנו הודעה שאנחנו מפליגים מחר לישראל. בלית ברירה החלטנו שכולם מפליגים לארץ ושאני אשאר עם אמא עד שהיא תצא מבית החולים. לאחר כשבועיים גם אנחנו הפלגנו.

העלייה של אבא וסבתא לארץ

כשנתיים לאחר שעזבנו את מרוקו אבי הגיע לביקור בארץ לאחר שמצא סידור לסבתא (מטפלת שתגור איתה בבית) בהיעדרו ממרוקו, הוא שהה אצלנו מספר חודשים ולאחר מכן חזר למרוקו. בשנת 1954 נוצרה הזדמנות להטסת הסבתא באופן פרטי לארץ דרך פריז וכך אבא הביא אותה אתו לשדה תעופה בן גוריון על כסא גלגלים.

המהפכה במרוקו

בשנת 1954 סמוך לזמן שאבי הגיע לארץ פרצה מהפכה במרוקו, המלך הוגלה והמורדים שתפסו את השלטון בכוח בזזו מכל הבא ליד והשתלטו בין היתר על כל עסקיו של אבי, המזל שלו שאת הכספים הנזילים הוא החזיק בחשבון הבנק שלו בפריז.

הקליטה בטבריה

בטבריה אליה הגענו היה לי קשה מאד להסתגל. יום אחד כתבתי מכתב לחבר ילדות שלי שעזב את מרוקו יחד אתי, אך הוא נשאר בצרפת ללמוד ב-Ecole normal superieur  de Paris, ספרתי לו על המצב שלי ובקשתיו לפנות בשמי להנהלת בית הספר ולשאול אותם אם הם יכולים לקבל אותי ללימודים אצלם למרות ששנת הלימודים כבר התחילה. כעבור זמן מה הגיע אלי מכתב המאשר את קבלתי לביה"ס.

כשספרתי על כך לאמי, היא לא הגיבה בהתחלה אך כעבור מספר שניות היא שואלת אותי בעצב "ומה איתי?" עד לאותו רגע לא חשבתי על שום דבר מלבד זה שאני נוסע לפריז להמשיך את הלימודים בשפתי. תגובה זו של אמי גרמה לי לשוק ולהתפקחות שהובילה אותי עוד באותו יום לקבל החלטה אישית למחוק את העבר ולהשתלב בחיים בארץ למרות כל הקשיים. כך בגיל צעיר מאד התחלתי לעבוד בחקלאות, בבנין, ובהמשך הצטרפתי לגרעין מהנוער העובד שעלה לקיבוץ חוקוק בעקבות הקריאה של המדינה ליציאה לחיזוק ההתיישבות.

השרות בצה"ל

לפני גיוסי ל – צ.ה.ל התנדבתי לגדנ"ע – ים, ולאחר 6 חדשי הכשרה התחלתי את השרות הצבאי שלי בחיל- הים. במהלך השרות בשנת 1955 נשלחתי כחייל מצטיין של חיל הים לבית הנשיא יצחק בן צבי, לטקס המרכזי של החיילים המצטיינים של צ.ה.ל. הטקס שהתקיים ביום העצמאות בהשתתפות הרמטכ"ל משה דיין. זהו למעשה סיכום פרק הקליטה שלי בארץ.

 

כל המשפחה המאושרת

היום לאחר 68 שנים בארץ ו-55 שנות נישואין לרעייתי ויולט, יש לנו 3 ילדים שתי כלות וחתן ו- 10 נכדים חמודים ומוכשרים, כל המשפחה גרה בארץ ובאושר.

מצגת סבא אהרון

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של סבא אהרון ויהלי הנכד.

מילון

גח"ל
גיוס חוץ לארץ (גח"ל) הוא השם שניתן במלחמת השחרור לחיילים שגויסו מקרב היהודים, יוצאי אירופה וצפון אפריקה, שעלו לארץ ישראל באותה עת.

ציטוטים

”היום לאחר 68 שנים בארץ ו-55 שנות נישואין לרעייתי ויולט כל המשפחה גרה בארץ ובאושר“