מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים שאחרי העלייה מעיראק

אני
סבא שלי
ילדות מגיל שלוש בבית שאן

שמי נטע דביר אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי ניסים דבורה. סבא ניסים נולד בשנת 1948, בעיר בגדאד שבעיראק.

סבא מספר: "עלינו ארצה בשנת 1951".  כסבא היה בן שלוש הוא עלה לארץ עם משפחתו. הוא זוכר שהם הגיעו היישר לבית שאן והתגוררו באוהלים במשך 9 שנים. "הקהילה בעיר של העולים הייתה מאוד מגובשת ומרגשת", כך סבי הרגיש כשהגיע לבית שאן.  התנאים במעברה היו קשים – לא היה חשמל, לא היו מים ואף לא היו כלי תחבורה.

אבא של סבי עבד בכבישים עבודתו נקראה בשם "יעור". אמו של סבי עבדה במפעל ליצור סרדינים בקיבוץ שדה אליהו. בשנות ה-70 לאחר שהמפעל נשרף סבתי  הפסיקה לעבוד והייתה לעקרת בית.

זו הייתה תקופת הצנע. לכל נפש הייתה הקצבה של מזון. כל אחד קיבל תלושי מזון לקניית מצרכים בסיסיים פעם בחודש לכל משפחה. סבא ממשיך לספר: "בשנת 1965 החלה בניית שיכונים בבית שאן ועברנו להתגורר שם ללא מים וללא חשמל עוד כמה שנים".

סבא ואחיו למדו בבית הספר "גלבוע" שהיה קרוב לאוהלים שלהם ולאחר המעבר לשיכונים הם עברו ללמוד בבית הספר "תומר". בכיתה ט' הייתה לסבי אפשרות לבחור מקצוע התמחות והוא בחר במקצוע הנגרות. סבי השתמש בכישרונו ועזר לאחיו לרהט את ביתו ובתי המשפחה ברהיטים מעשה ידיו להתפאר.

 זהו סבי האהוב

הזוית האישית

נטע דביר: אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי האהוב ניסים ותעדתי את סיפורו.

מילון

שדה אליהו
שְׂדֵה אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ בעמק בית שאן המשתייך לקיבוץ הדתי. שייך למועצה אזורית עמק המעיינות. הקיבוץ הוקם בשיטת "חומה ומגדל" ב-7 במאי 1939 על ידי עולים מגרמניה, ונקרא על שמו של הרב אליהו גוטמכר שהיה מראשוני הציונות הדתית. בתחילה שכן במבנה חווה טמפלרית ("בית קיבלר") וב-1942 עבר למקומו הנוכחי. תוכנית המתאר הקבועה של הקיבוץ נערכה על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי, שהתגורר במשך כמה שנים בקיבוץ. ויקיפדיה

ציטוטים

”"הקהילה בעיר של העולים הייתה מאוד מגובשת ומרגשת"“