מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייה של אונדרה חנה דנה

אונדרה חנה והתלמידים במסגרת התכנית
בסיום המפגש עשינו תמונה מסכמת
אונדרה חנה דנה - אישה שמחה שאוהבת להצחיק

שמי אונדרה (חנה) דנה. נולדתי באלג'יר בתאריך 16.3.1956. אני בת יחידה. קשה להיות בת יחידה אבל יש נכדים, נינים ובעל שממלאים את כל החלל החסר.

במשך כל הילדות שלי גדלתי במרוקו בפאס, הילדות שלי הייתה פורחת. הבית שהיה לנו בפאס היה ענק, מפואר ויפה, יותר מדי יפה. ימי ההולדת זכורים לי מהילדות, כל השכונה חגגה איתי ושמחה, אלו הזכרונות הכי מיוחדים מהילדות שלי. מאוד אהבתי לאכול ספינג'ים בילדות שלי, מאכלים שאימא שלי הייתה מכינה: מוח ולשון. חפץ שהולך איתי כל החיים זה אלבום תמונות של המשפחה שלי, כל הזכרונות. אני זוכרת שירי ילדות בצרפתית ושל הגן, שירים של ילדות. זמר הילדות שלי שאני זוכרת את השירים שלו ושרה אותם עד היום"אנריקו מסיאס" משחקים שהיו לי: בובות, חתולים וחיות אחרות.  הזיכרונות שלי מהבית ספר ומהגן זה שלא אהבתי ללמוד אלא אהבתי להשתולל ולהיות כל הזמן שמחה ושובבה. אירוע עצוב שזכור לי מגיל ההתבגרות היה כשעזבתי את החבר הראשון שלי בגיל 17. אירוע הכי משמח שלי בגיל ההתבגרות היה כשאני צוחקת ומשמחת על הבמה. הדברים שהיו משמחים אותי היו רק לצחוק ולשמח אנשים אחרים, באירועים הייתי הראשונה ברחבה. אני תמיד נשארת אותו בן אדם: שמחה, רעננה ואוהבת להצחיק. מנהגים מיוחדים במשפחתי היה ליל הסדר, כולם מסובין וכל המשפחה מאוחדת. אני חוגגת את החגים עם כל הילדים והנכדים ועם החתן שלי. החג האהוב עליי הוא חג פורים כי זה הזמן בו נולדתי ואני הכי אוהבת להתחפש ולהצחיק ולשמח את כולם ולהיות הכי יפה ומצחיקה שיש. כאירוע מכונן אני זוכרת כשהייתי בפנימייה וזה היה סוף שנה, אז התחלתי את החיים שלי בגיל 13 ויצאתי לעולם חופשיה. העבודה הראשונה שלי הייתה בגיל 18, התחלתי לעבוד באלקטרוניקה בתדיראן. בחרתי בעבודה הזאת כי בזמנו בלשכת העבודה לא היו הרבה עבודות, זה מה שהציעו לי לעבוד. עסקתי במקצוע הזה בסביבות שש או שבע שנים ולאחר מכן התחלתי לעבוד עם קשישים, לשמח אותם.

עליתי ארצה מאלג'יר בשנת 1968 ישירות לפנימיה. בגיל 12 עליתי עם כל המשפחה באונייה, לא היה לי קשה להשתלב בארץ כי ישר הלכתי לפנימייה והצלחתי להשתלב יפה עם כולם. לא עשיתי צבא, הייתי דתייה וקיבלתי פטור משירות. מלחמה שזכורה לי מאוד היא מלחמת ששת הימים, מלחמה מאוד קשה. היינו בחושך ורק עם פנסים. זה השפיע עליי בצורה מפחידה מאוד, להיות בחושך בתוך חדר אטום, זאת הייתה מלחמה קשה.

הכרתי את בעלי בתדיראן והוא ביקש שנהיה חברים. הוא הביא לי שושנים יפים מאוד לפגישה הראשונה. התחתנתי בשנת 1973. הייתי בת 18. התחתנו בתאריך 1.7 , החתונה התקיימה במלון סאן בבת ים. יש לי שישה ילדים: ארבע בנות ושני בנים. יש לי בערך 20 נכדים ועוד נינים בדרך. מדי פעם הם מבקרים אותי, הם גרים רחוק.

סדר היום שלי: אני קמה בבוקר, באה למועדון, אנחנו עושים פעילויות, נהנים מטיולים ותאטרון. אני חוזרת הביתה ב-12 בערך. אני בסך הכל אישה שמחה רועננה שאוהבת להצחיק את כולם ולהרקיד את כולם.

הזוית האישית

אונדרה חנה דנה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי התלמידים גיא סדקה ואורים שפירא. התכנית נערכה בבית הספר אורט רמת יוסף בבת ים, התשע"ט.

מילון

פֶאסְ
פֶאסְ (או פס, בערבית: فاس, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”החיים יפים, כדאי לכם לחיות“