מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סגירת מעגל בטיול שורשים משפחתי

משפחתי בפולין על רקע בית היתומים היהודי
סבי בגיל שש וחצי שהגיע להוריו המאמצים
סיפור הילדות של סבי שניצל ע"י גרמני

טיול שרשים בפולין – סגירת מעגל

שלום, שמי אריה אפל סבא של אראל פז.

טיול שרשים בראש השנה

אני רוצה לספר על טיול שורשים שערכנו משפחתי ואני בראש השנה.

נולדתי בעיירה בשם "נור" בפולין, בשם " לאון אולינסקי". בגיל שנה וחצי אבי ואמי רצו להציל אותי מהנאצים והביאו אותי לאיכר פולני שהיה חבר של אבי. גרתי שם 5 שנים. כשהגעתי לגיל ארבע, התחלתי לרעות פרות וכבשים של האיכר יחד עם הבנות שלו. הבנות של האיכר, רצו לשחק עם החברות שלהם והשאירו אותי לבד. הן הזהירו אותי שאם אלשין להורים הן ירביצו לי וכך היו עושות כל פעם.

את שלושת הכיתות הראשונות שלי בבית-הספר עשיתי בפולין בעיר לודג'. למדנו שם בשתי שפות יידיש ופולנית, השולחנות בכיתה היו עשויים מפח ולכל תלמיד היה קלמר מעץ ובו היו עפרונות מחק ועט עם ציפורן לטבול בדיו. כשהמורה הייתה נכנסת היינו קמים ובמקהלה אומרים בוקר טוב המורה. המקצועות שלמדנו הם: כתיבה ביידיש ובפולנית וכמובן חשבון ומקצועות נוספים.

תמונת סבי בגיל שש וחצי שהגיע להוריו המאמצים

ישנתי במרתף ותמיד היה לי קר ופחדתי מאוד מהחושך. בתקופה הזאת הגרמנים שלטו בפולין, למזלי אחרי שהפולני קיבל אותי לביתו הוא הודיע לגרמנים שהוא מצא אותי ואז הגרמני אמר שהתינוק (אני) דומה לתינוק שהשאיר בגרמניה, ושהוא ישלח כל שבועיים חיילים לבדוק אם אני חי. אם לא הוא יהרוג את כל משפחתו של האיכר וישרוף את ביתם. כך הציל אותי הגרמני שבדרך כלל היה הורג יהודים.

טיול השרשים המשפחתי

משפחתי בפולין על רקע בית היתומים היהודי

חג הפסח הראשון שלי

עד גיל שבע, לא ידעתי מה זה חג פסח, אחרי שהוציאו אותי מהמשפחה הפולנית שחייתי אצלה. חברתי למשפחה מאמצת שהייתה קרובת משפחה של הוריי. נחשפתי לחגים היהודים ביניהם חג הפסח. כשראיתי פעם ראשונה מצה חשבתי שזה עשוי מעץ והתפלאתי שאוכלים את זה! זו הייתה החוויה הראשונה שלי עם חג הפסח. אחר כך בהמשך חיי, השתתפתי בכל מיני סוגים של "סדר פסח" ביניהם בחוג המשפחה ובקיבוצים ששהיתי בהם.

הזוית האישית

סבא אריה אפל סבא משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדו אראל פז ומספר לו את סיפורו.

מילון

נור - פולין
נור (בפולנית: Nur) הוא כפר בצפון מזרח פולין, השוכן במחוז אוסטרוב מזובייצקה בפרובינציית מזוביה ונמצא על גדות נהר הבוג המערבי. לעיירה יש עבר היסטורי מפואר, שהתחיל במאה ה-12. העיירה החלה ככל כנראה כמבצר שהגן על המעבר על נהר הבוג. ייתכן שכמה משפחות יהודיות ישבו בנור עוד לפני שירדה העיר מגדולתה במאה ה-17 כששוודיה פלשה אליה. היהודים שחיו בעיירה מאז הקמתה עסקו בעיקר במסחר, ברוכלות בכפרים שונים הסמוכים לעיירה נור, מעט במלאכה, ומשפחות אחדות עסקו בחקלאות. ב-2006 אוכלוסיית העיירה מנתה כ-760 תושבים. ויקיפדיה

יהודי נור
ב-13 בספטמבר 1939 נכנסו יחידות הצבא הגרמני לנור ושהו בה במשך כשבועיים. על-פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין ברית המועצות ובין גרמניה הנאצית נור צורפה לשטח הכיבוש הסובייטי, ריבונות ברית המועצות. החיילים הסובייטיים נכנסו לעיירה ב-28 בספטמבר ושהו בה עד ה-22 ביוני 1941. תושבי המקום הגויים עזרו למאות הפליטים היהודים כמיטב יכולתם, כדי להבריחם אל הגבול וכן במציאת מזון ומקומות לינה. באפריל 1940 החליטו השלטונות הסובייטיים לפנות את נור מתושביה. פינוי נור נמשך כשבועיים. היהודים פונו לעיירה צ'חנוביץ. המפונים הורשו לקחת עמם את רכושם. צ'חנוביץ נכבשה בידי יחידות הוורמאכט. גורלם של יהודי נור היה כגורלם של שאר היהודים תושבי צ'חנוביץ. רק מספר מועט מיהודי נור שרדו לאחר תקופת השואה. ויקיפדיה

ציטוטים

”חייתי עד גיל שנה וחצי עם משפחה ומאז הייתי מאומץ על ידי משפחות.“

”"יש לי מזל שלי יש הורים ומשפחה"“