מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

טברייני מנווה מונוסון עם סניפים בחיפה

סבא משה ונכדתו יובל
מזכרת מבית סבתא רבתא של משה בע

סבא משה לוגסי (65) ונכדתו יובל לוגסי (בת 11). סבא משה הוא אבא של שחר, אביה של יובל.

 
הבית של סבא: נווה מונוסון, יהוד ("זמני, בקרוב נעבור במסגרת 'פינוי בינוי'").
 
הבית של יובל: נווה שאנן, חיפה. מהחלון, אומרת, רואים את המפרץ, את מורדות הכרמל "וביום בהיר גם את צפת". יובל בכורה לשתי אחיות (אגם ולי-ים), אביה שחר, מהנדס תוכנה ברפא"ל, אמה אורלי, עובדת בסוכנות ביטוח ("של כוכב העבר אברהם מנצ'ל ממכבי חיפה", משה).
 
הקשר הרב-דורי: סבא משה נוסע לחיפה פעם בשבוע ("לפחות") כדי להיפגש עם יובל בבית ספרה, "הבונים", ולספר לה את "סיפורה המיוחד" של המשפחה ("אנחנו איחוד מזרח-מערב"). היא מצידה מקלידה, וביחד הם עורכים מצגת משותפת.
 
גילויים הדדים: "שמעתי על העלייה של סבא של סבא מעיראק", אומרת יובל, "הם רכבו על גמלים כמו בתנ"ך". משה: "גיליתי שנכדתי מתעניינת בהיסטוריה המשפחתית ואני בטוח שהיא תמשיך לספר אותה לדורות הבאים".
 
עיסוקים: משה מהנדס אלקטרוניקה, איש עסקים בתחום המחשבים והיזמות, בעבר מהנדס ברפא"ל ("שחר בני מחליף אותי") וב"תעשייה האווירית". בשנת 1987, עם סגירת "פרויקט הלביא" פנה לעסקים פרטיים. בין היתר, מספר, הקים בית תוכנה ישראלי-הולנדי-ירדני בעמאן בירת ירדן. על פרישה לגמלאות אינו חושב ("כל עוד אוכל אמשיך לעבוד, עד שאעביר את השרביט ליובל").
יובל, תלמידת כתה ה' בבית ספר "הבונים", אחר הצהריים משתתפת בפרויקט  "שתי ערים לב יהודי אחד", המשותף לחיפה ולבוסטון שבארצות הברית, בנוסף רוקדת בחוג ג'ז. 
 
תולדות משה: יליד טבריה, אוקטובר 1948, טברייני דור חמישי מצד אמו – בת למשפחת פרג'-ביבי שמקורותיה בעיראק ("סבא רבא של אמא היה עשיר גדול ועלה לארץ ב-1885 אחרי שהרב הבטיח לו שבארץ ישראל יוולד לו בן זכר").
 

האיכר החורש. מעשה ידי סבא רבא של משה לוגסי, שהיה צורף

האיכר החורש. מעשה ידי סבא רבא של משה לוגסי, שהיה צורף
 
 אביו של משה, יליד טנג'יר במרוקו הספרדית, הגיע לארץ כחייל בצבא הבריטי ("הוא התגייס עם המַקְצוּע ביד, כלי נגרים, ואמר – אתו תמיד תהיה לי פרנסה").
 
המקצוע. אבא של משה התגייס איתו במרוקו לצבא הבריטי

המקצוע. אבא של משה התגייס איתו במרוקו לצבא הבריטי
ילדותו עברה בכנרת ("זה היה מרכז החיים"), זוכר חורפים שבהם היו הצפות כשהמים עברו את קו המפלס העליון, זוכר גם את הזרקורים הסורים שסינוורו והפחידו מהחוף המזרחי של הכנרת לפני מלחמת ששת הימים, וגם את ימי חמישי שבהם היה הולך עם אבא לדוג דגים לשבת ("דגנו אמנונים, מושטים, קרפיונים, נהייתי הדייג של המשפחה"). יסודי למד ב"ארליך", תיכון ב"הגליל", עקב מחלת הפוליו לא גוייס לצה"ל, אבל התנדב למילואים, למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון ("אני זוכר את המחשב הראשון שהיה בגודל של אולם"), התחתן עם שרי (ב-1972) ויש להם  שני בנים ובת (שחר, אלעד ומעיין) וחמישה נכדים.
 
ישראלי: "מי שאוהב את הכנרת", משה. "מי שחי בישראל", יובל.
 
איחולים: "שתהיה אפשרות לרכוש בית בארץ הזאת", משה. "שלום", יובל.  
 
__
התיעוד נעשה כחלק ממיזם "דור 3 – שלושה דורות של ישראלים: לכבוד שנת העצמאות ה-65 למדינת ישראל", במסגרת תכנית הקשר הרב דורי–"מזקנים אתבונן". צלמת: רלי אברהמי. כתב: אבנר אברהמי

מילון

מחלת הפוליו
(שיתוק ילדים) מחלה של מערכת העצבים, שפגעה בילדים רבים עד לפיתוח החיסון נגד המחלה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. החיסון הגיע לישראל רק בסוף שנות החמישים, ולכן חלו במחלה ילדים רבים.

ציטוטים

”ישראלי: משה - מי שאוהב את הכנרת, יובל - מי שחי בישראל“