מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חנה סופר – תולדותיה ותרומתה למדינה

חנה סופר ועידו נייסטור
חנה ואברהם נישאים

אני, חנה סופר לבית שולץ.

נולדתי בסלובקיה בעיר ששמה בנסקה שט'בניצה ב- 9.2.1946

אבי משה גזה שולץ נולד בהונגריה ב- 13.9.1906 ובגיל צעיר עבר לסלובקיה.

אמי אליזבת אלה שולץ, לבית יוקל, נולדה בצ'כיה ב- 11.8.1911.  היא עברה לסלובקיה לאחר נישואיה.

באוגוסט 1949.

בגיל שלוש וחצי, עליתי באונייה לארץ עם הוריי.

בתחילה גרנו במעברה בגבעת אולגה ומשם עברנו לגור בחולון.

אבי שהיה מהנדס כבישים קיבל עבודה בעיריית חולון.

בתחילה גרנו בשכירות, במרתף של משפחה אחרת. אחרי כשנה רכשנו בית בחולון. לאחר שהתאקלמנו נולדה אחותי.

לאחר שסיימתי את לימודיי ושירותי הצבאי, נשאתי לאברהם סופר.

הוא נולד בעירק ועלה לארץ בשנת 1950.משפחתו הייתה מסורתית. המנהגים שלנו מקורם במשפחה של סבא.

ביחד בנינו משפחה בה 3 בנות ובזכותן נולדו לי 5 נכדים בינתיים!

אירוע משמעותי בחיי בישראל

בשנת 1956 לרב הבתים לא היו מקלטים. אבי חפר בור ענק שהכיל את ארבעתנו.כיסינו אותו בקרשים. הנחנו שקים ממולאים באדמה שהוצאנו בחפירה. זה היה המקלט שלנו. לשמחתנו לא נזקקנו לו.

ביום הכיפורים בעלי נסע להוריו על מנת לצום ולהתפלל שם. נשארתי בבית עם בתי הבכורה – מירי, שהייתה בת שנה. גם אני צמתי. כל היום שמענו המון מטוסים והיה ברור לנו שמשהו קורה. הכנתי אוכל למירי ופתאום נשמעה אזעקה. הדבר הראשון שעשיתי היה לאכול פרוסת עוגה על מנת שארגיש טוב, לקחתי את האוכל של מירי וכמובן את מירי וירדנו למקלט בבניין. שם נפגשנו עם שאר השכנים ושמענו מי מהם גויס למלחמה.

הטבעת חותם

תרומתי למדינת ישראל, בה אני גאה במיוחד, היא שלושת בנותיי, אותן גידלתי לתפארת – לכבד את הזולת,  להיות ישרות וצנועות לתרום לזולת ולאהוב את מדינת ישר

בתחום המקצועי אני גאה בתרומתי לחוקרים באוניברסיטת תל אביב שברבים מהם תמכתי בתחומי המחשוב המדעי ובכך תרמתי את חלקי למדע.

סיפורה של חנה נייסטר – סירטון

 

מילון

מיקלט
מקלט הוא מבנה תת-קרקעי או על-קרקעי הנועד להתגוננות אזרחית מפני נשק קונבנציונלי כגון פגזים, טילים, תקיפות אוויריות וכדומה.

ציטוטים

”הדבר הראשון שעשיתי היה לאכול פרוסת עוגה על מנת שארגיש טוב“