מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מהסיפורים של סבא אליעזר פורייס – סבא של הללי גיאת

סבא אליעזר והללי בתכנית הקשר הרב דורי
סבא אליעזר בצבא
ילדותו של סבא אליעזר

אני בן לניצולי שואה. נולדתי אחרי המלחמה  ביום הכרזת  האו"ם על מדינת ישראל 29/11/47 . מצ'כיה עלינו עם אנייה, ירדנו והיינו במחנה עולים פרדס חנה. העבירו אותנו למושב שפיר בדרום והיו לנו בעלי חיים וגידלנו ירקות. אני למדתי בבית ספר אזורי ואני לא אהבתי ללמוד אבל מה שכן אהבתי זה לטפל בחיות, ויום אחד בהסעה נפלתי מהמשאית ושכבתי בבית חולים עם גבס. זו הייתה תקופת הפדיון וזרקו רימון אצל שכנים קרובים שלנו ואמי לקחה אותנו לתל-אביב . אמי לא רצתה לחזור יותר למושב בגלל התקפות הפדיון והפחד לצאת בלילות. עברנו לגור בכפר יזור ליד תל-אביב.

זה היה כפר ערבי שהיום קוראים לו אזור ומאז אני גר שם. אני המשכתי ללמוד ואחרי הלימודים למדתי תלמוד תורה, סיימתי והמשכתי ללמוד בבית ספר מקצועי.

בשרות הצבאי – בטירונות בצבא עם המפקד שלי     

התגייסתי  לצבא לשריון ונלחמתי במלחמת ששת הימים בסיני במצרים, ולאחר 6 שנים גויסתי ביום כיפור בשנת 1973. אחרי יומיים קיבלנו פגיעה ישירה בטנק והמפקד שלי נהרג והתותחן נפצע, אני עברתי לטנק אחר ושוחררתי.

בטנק

אחרי כמה שנים הכרתי את אשתי חנה ונולדו שני ילדים רונית ורעי. לרונית נולדו 5 ילדים. בגיל 60 בתאריך 29/11/07 קיבלתי מתנה גדולה – נכדה בשם הללי.

הזוית האישית

אליעזר: אני נהנה להיות עם נכדתי הללי האהובה, ולספר לה על ילדותי. לי לא היו סבא וסבתא שסיפרו לי דברים, וחשוב לי שהנכדים שלי  יחוו את החוויה לשמוע את סבא מספר להם.

מילון

פוקגצ'ו
עוגיה

ציטוטים

”התקפות הפדיון גרמו לנו לפחד ולא לצאת מהבית.“