מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חלומות עלייה של סבא

רואים כאן אותי ואת סבא וסבתא
כאן רואים את סבא וסבתא ביום חתונתם
אוניית המפילים סטרומה

שמעתי לפני שנה או שנתיים שסבא בתור ילד בערך בגילי (9-10) חשב לעלות לארץ בכוחות עצמו באונייה בשם סטרומה. מאחר שאמו התנגדה החלום התפוגג ובזכות זה ניצל. התחלתי להתעניין בסיפור הקשה. וזה הסיפור של סטרומה בגדולתה וכאוניית מעפילים:

 

סיפור קצר על סטרומה אוניית  מעפילים וסטרומה אוניית בגדולתה:

“סטרומה“ אוניית המעפילים

בשנת 1941 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ברומניה, את הפלגת האונייה כדי לברוח מרומניה הפשיסטית,

לאיסטנבול מרחק 14 שעות הפלגה. בחודש אוקטובר 1941 פורסמה ההזמנה להתארגנות להפלגה שלימים כונתה “ההזמנה האדיבה למוות“. בדצמבר 1941 עלו על ספינת, שעגנה בנמל קונסטנצה 103 ילדים, 272 נשים ו-393 גברים מבין יהודי רומניה, ועשרה אנשי צוות, חלקם יהודים. עקב מצבו הירוד ההפלגה התארכה לכארבע ימים – המנועים התקלקלו בים השחור והאונייה נגררה לנמל איסטנבול. המארגנים קוו לקבל סרטיפיקטים ולהגיע באמצעותם  לארץ ישראל.

בין הנוסעים היו שישה בעלי סרטיפיקטים שהורשו לעלות לחוף ולהמשיך בדרך היבשה לארץ ישראל. סטרומה עגנה באיסטנבול במשך 10 שבועות. ממשלת טורקיה התנתה את שהות האונייה בחופיה בכך שמדינה אחרת תסכים לקלות את הפליטים, אך מדינה כזו לא נמצאת. הסוכנות היהודית ביקשה משלטונות המנדט הבריטי להכניס את הפליטים לארץ ישראל, ואף הציעה כי למפעילי האונייה יועברו סרטיפיקטים על חשבון מכסות העלייה הקבועות מדי שנה- הבקשות  הושבו ריקם. ניסיונות שונות נוספות גם לא הצליחו. כדי  למנוע את שליחותם חזרה חבלו הנוסעים במכונות האונייה.

לבסוף החליטו הטורקים להיפטר מהבעיה בכל מחיר. בליל 23 בפברואר 1942”סטרומה” עם מנוע מקולקל ובלי עוגן, נקשרה לספינת גרר טורקית שגררה אותה ללב הים. למחרת בבוקר 24 לפברואר 1942, הוטבעה על יד טורפדו רוסי. מכל נוסעי האונייה ניצול אחד בלבד.

“סטרומה” בגדולתה

במקור נבנה כלי השייט בעבור בו אצולה אנגלי במספנות פאלמר. הספינה נבנתה ב-1867 תחת השם “קסנטה” כיאכטת פאר בעלת גוף ברזל ומערך תרנים ומפרשים. בנוסף למערך המשרשים המרשים, קסנטה הייתה מצוידת במנוע קיטור, כך שלזמנה נחשבה משוכללת מהירה וחדשנית במיוחד. אבל מהלורד האנגלי ,”קסנטה” עברה ב-1901 ממעמד של יאכטה פאר לשימוש מסכרי ביוון כספינת מנוע בשם”סוליאסט” במשך הזמן מצבה התדרדר נמכרה בשמות שונות: סיי מייד, קפידאוס, אספרוס, מקדוניה.

הספינה בשמה האחרון תחת דגלה הבולגרי נמכרה והחליפה השם ל”סטרומה” והשאר היסטוריה.

טביעת “סטרומה“ כל מעפיליה ואנשי צוותה למעט אחד, נחשבת לאסון הגדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל ולאחד האסונות הגדולים ביותר בהיקפם של טביעת אונייה אזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה.

וזה הסיפור של סבא לפי כתב ידו:

הזוית האישית

מוסר השכל: חשיבות הקמת מדינת ישראל.

מילון

בוצו
דובון או שם החיבה של סבא

ציטוטים

”ארוכת הבוקר היא הארוכה הכי חשובה ביום“