מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיי סבתא שרה

אני וסבתא בתמונת סלפי
כלי כסף מפרס
מפרס לרמת ישי

סבתא שלי שרה סרנצקי נולדה בארץ בפרס/איראן ועלתה לארץ בחודש יוני בשנת 1954. היא עלתה לארץ עם הוריה, יוסף וכוכבה, כאשר הייתה בת שנה וחצי. ההתאקלמות בארץ ישראל לא הייתה פשוטה, מדינת ישראל הייתה ממש בראשית דרכה. וכך היא מספרת: ״לא היו בתים או כבישים, התגוררנו במחנה עולים כמה חודשים ואחר כך העבירו אותנו למעברה. שם גרנו בצריפים ללא חשמל ומים וללא כבישים. בלילה הדלקנו עששית, את המים היינו לוקחים מברז משותף שהיה בשכונה, גם השירותים היו משותפים לכל השכונה. הייתה תקופת צנע, לא היה הרבה אוכל, קיבלנו אוכל במנות קצובות לפי מספר הנפשות במשפחה. גם עבודה לא הייתה, נתנו להוריי לעבוד בעבודות דחק, כמו סלילת כבישים, נטיעת עצים, הכל עשו בידיים.״

בילדותה היו לסבתי חברים רבים ביישוב רמת ישי. היו מספר אירועים משמעותיים במהלך חייה של סבתי. העשור השני היה מאוד משמעותי עבורה. סבתא עשתה שינוי גדול, היא הייתה פורצת דרך. סבתא הייתה היחידה שהתגייסה לצבא מכל שכונת הפרסים ברמת ישי. זה היה הזמן שצריך לקבל החלטות גורליות, אם להתחתן, כי בגיל הזה התחתנו אז, או ללכת ללמוד, לעבוד או להתגייס לצבא.  הגיוס לצבא, החתונה והולדת ילדיה היו אירועים משמעותיים עבורה. סבתי מספרת שהיא התחתנה עם הבחור הכי כייפי וטוב בעולם. הם למדו יחד בבית הספר "ארזים" ברמת ישי. סבא נתן היה גדול ממנה בשנתיים, והם התחילו לצאת יחד רק בגיל 22. הישוב היה קטן ואחד הכיר את השנייה, כך שהם הכירו המון שנים עוד לפני שהפכו לזוג. אחרי החתונה נולדו הילדים,  ולאחר מכן הולדת הנכדים. אירועים שהם מאוד משמעותיים בחייה. לסבתי יש תחביבים רבים, ביניהם: לעשות ספורט, ללכת ברגל, לשחות, לטייל בארץ ובעולם, לשחק ברידג.

אצלנו במשפחה חוגגים יחדיו את פסח וראש השנה. המנהג הוא שכאשר אומרים "דיינו" לוקחים בצל ירוק ומכים אחד את השני, כלומר את מי שיושב לידך. בדרך כלל היינו חוגגים אצלנו בבית, ומזמינים תמיד את סבא וסבתא מצד אמא, כי הם גרו לידנו, הסבא וסבתא מצד אבא גרו בירושלים, והיה להם קשה להגיע, בנוסף לכך הבית היה מאוד קטן ולא הייתה אפשרות לארח אותם. מנהג נוסף שעובר אצלנו במשפחה, הוא לשפוך מים אחרי שמישהו יוצא למקום מסוכן על מנת שיחזור בשלום. אמונה טפלה של סבתא לא העביר סכין או מספרים או חפץ חד אחר, אחד לשנייה כי זה יכול לגרום לריבים.

חפץ שעבר מדור לדור

סבתא שרה: במשפחתי יש כלי מכסף שהמשפחה הביאה מפרס. בפרס היו שוטפים איתו ידיים כי לא היה ברז בבית. בזמנו היו שואבים מים ועם הכלי הזה שטפו את הידיים. היום הכלי נמצא בבית שלי, והוא משמש לקישוט. הכלי עבר מסבא רבא וסבתא רבתא, לא ידוע  מאיזה שנה הוא. הכלי נקנה בפרס (איראן) והוא נמצא אצלי כבר 25 שנה.

כלי הכסף מאיראן

הזוית האישית

הילה: מאוד אהבתי את המפגשים עם סבתא כי למדתי על העבר שלה, ועל החפצים שמלווים אותה מילדותה ועד היום.

מילון

תקופת הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע ,ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון בישראל(ויקיפדיה)

ציטוטים

”העשור השני היה מאוד משמעותי עבורה. סבתא עשתה שינוי גדול, היא הייתה פורצת דרך“