מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיי בתל אביב, הגיוס לצבא ושרות הקבע

סבתא חנה ואני בחדר מחשבים בבית הספר.
סבתא שלי בצבא
חייה של סבתא חנה במלחמות ישראל...

שמי חנה גרינפלד. נולדתי בתל אביב בבית חולים הדסה.

גדלתי במרכז תל אביב. למדתי בבית ספר יסודי תל נורדאו ותיכון בתל אביב. התקופה הייתה קשה מבחינה כלכלית, אבל יחד עם זה הילדות היתה מלאה בחוויות. הייתי בתנועת הנוער מכבי הצעיר. החיים היו פעילים ומגוונים. עסקתי הרבה בשחיה בבריכת גורדון ואף צלחתי את הכנרת – פעמים. שיחקתי טניס ורקדתי ריקודי עם.

הורי ילידי הונגריה עלו לארץ מאנגליה בשנת 1946. בזמן מלחמת העולם השנייה הם היו בלונדון (אבי למד הנדסת מכונות ואמי עבדה כמזכירה). בעת מלחמת המפרץ אמי אמרה שאם היא שרדה את ה"בליץ" בלונדון בעת מלחמת העולם השנייה, גם כאן תעבור את זה בשלום….

הוריה של אמי נספו בשואה. שתי אחיות עלו לארץ לאחר השואה ו-4 אחים נשארו באירופה. משפחתה של אמי הייתה חרדית והשתייכה לחסידות ויז'ניץ. שתי האחיות ניצולות השואה גרו בבני ברק ונפטרו זמן לא רב לאחר עלייתן ארצה. ילדיהם עדיין חיים בבני ברק אך אין לי כל קשר איתם בשל השוני באורח החיים.

משפחתו של אבי הייתה חילונית לחלוטין. ההורים ניספו בשואה וגם שני אחים. שני אחים נשארו באירופה. אבי שירת בקבע בחיל האויר ולאחר שחרורו עבד בכור בדימונה ולאחר מכן עבד במקצועו כעצמאי.

הגיוס לצבא היה בשבילי חוויה גדולה מאוד. שמחתי מאוד להתגייס וקיבלתי המון  תמיכה בבית. הייתי חיילת רגילה ואחרי זה הייתי בקורס קצינות. במהלך השירות (חובה וקבע) עברתי המון שינויים והאישיות שלי מאוד התייצבה. בצבא היה לי הרבה עניין והרחבתי אופקים מאוד. רוב מעגלי החברים שלי נוצרו בצבא (שם הכרתי את בעלי), הייתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת ההתשה, מלחמת "שלג" ומלחמת לבנון הראשונה.

התקופה של המלחמות הייתה קשה במיוחד לי ובכלל לכל עם ישראל. אחרי מלחמת ששת הימים הייתה אופוריה בגלל הניצחון הגדול שלנו על המדינות השכנות.

לעומת זאת, מלחמת יום הכיפורים הייתה אומנם בסופו של דבר ניצחון אבל עד שניצחנו סבלנו אבדות רבות ומצב הרוח הכללי במדינה היה ירוד מאוד (לעומת האופוריה שהייתה לאחר מלחמת ששת הימים). במלחמה זו הייתי במרכז מערכת ההתרעה של מדינת ישראל וראיתי מקרוב את תהליך קבלת ההחלטות, שהיה מעניין ולימים מסתבר שהיה שנוי במחלוקת.

מלחמת לבנון הראשונה הייתה שונה כי הייתה נגד מדינה אחת בלבד (לבנון ) אבל ההשלכות היו עלינו ועל כל מדינות האזור.

בשנת 1989  השתחררתי מהצבא לאחר שרות הקבע. עסקתי במחשבים עד יציאתי לגימלאות.

החיים היו שונים מהיום. במקום טלפונים ניידים היו טלפונים נייחים (בבית או במשרד). נסעתי לבסיס בעיקר בטרמפים כי לא הייתה תחבורה לשם. היום, לדוגמא, חל איסור מוחלט לחיילים ולחיילות לנסוע בטרמפים.

תמונות צילמנו בשחור לבן, השתמשנו במכונת כתיבה במקום מקלדת מחשב והתיקונים שהיו נעשו בנייר מיוחד שנקרא "טיפקס". בשביל לתאם מפגשים נדרש היה לתכנן זמן מראש.

הזוית האישית

מעיין: אני למדתי המון על סבתא שלי, על התקופה שהייתה לפני שנולדתי וגם על מלחמות ישראל. אני חושבת שתכנית "הקשר הרב דורי" רק תרמה לקשר ביני לבין סבתא שלי, ממליצה לכל אחד להשתתף בתכנית.

סבתא חנה: פער הדורות מאוד בולט מחד ומאידך, בתקופה הנוכחית אני מרגישה שאני מצליחה לגשר על הפער, להבין, להיות עם ועבורה כל עוד אוכל. החשיפה היום במדיה מאפשרת להם להיות אחרים מהתקופה בה אנחנו גדלנו ואני רואה בזה הרבה חיוב בצד תופעות שליליות רבות שאנחנו לא הכרנו.

מילון

" בליץ "
מתקפת בזק, שיטת הלוחמה של הנאצים

ציטוטים

”העצלנות היא התכונה הגרועה ביותר“