מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיי אלי אטיאס

אני ונכדתי נועה האהובה
הבית הראשון בארץ
עלייתי לארץ

שמי אלי אטיאס נולדתי במרוקו בעיר ורזזת, נולדתי בבית על ידי מילדת בשנת 1950. גדלתי בעיר קזבלנקה עם סבא וסבתא, למדתי ב"אוצר התורה".

במרוקו היינו מסודרים כלכלית היינו חמישה בנים ובת אחת, אני הייתי הבכור במשפחה, אבי היה סוחר בענף כבשים וחקלאות.

את טקס הבר מצווה שלי חגגתי במרוקו, עוד לפני עליתי לישראל. היה אירוע יפה ושמח במשפחה. זו הייתה שמחה כפולה גם הידיעה שעמדנו להגיע לישראל וגם שמחת הבר מצווה.

עלינו ארצה בשנת 1963, הגענו לישראל, החיים היו קשים.

ימי נעורים בארץ

למדתי בבית ספר "רבן גמליאל" ביבנה. היינו מעט תושבים. רוב התושבים ביבנה היו רוכשים את הקניות במכולת שכונתית  לא היו סופרים רבים כמו היום. לאחר הלימודים הייתי עובד עבודות מזדמנות לצורך השלמה כלכלית למשפחה, אם בחקלאות או כל עבודות אחרות. האווירה בבית הייתה טובה, היה כבוד בן הורים וילדים, הסתפקנו במעט.

אלי בצעירותו

ממרוקו הגענו לישראל עם אנייה טורקית בשם "אזרו אסטמבול" שהעמיסה גמלים ופרות ממרוקו לצרפת. היינו בצרפת כחודש ימים, מצרפת לישראל הגענו עם אוניה יותר טובה. הגענו ליבנה שנקראה אז "כפר יבנה", מעט מאוד בניינים היו אז, הכל היה פרדסים, לא היו רכבים, וכלי התחבורה שהיו אז היו עגלות וסוסים.

המשפחה שלי

התגייסתי לצה"ל בשנת 1970 שירתי בחיל הנדסה קרבית 9 חודשים הייתי במלחמת יום כיפור וגם מלחמת שלום הגליל הראשונה.  בשנת 1974 התחתנתי ונולדו לי 4 ילדים ו -7 נכדים

 בשרות הצבאי

עבדתי במשרד הביטחון במשך 46 שנים. בשנת 2014 יצאתי לגמלאות. היום ברוך השם הכל טוב, אני ואשתי חיים מקצבת פנסיה.

הזוית האישית

אלי אטיאס מספר את סיפורו לנכדתו נועה בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

ורזזת
עיר במרוקו

ציטוטים

”רק אם עובדים קשה מצליחים“