מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים של תורה ונתינה

צבי, יובל ואושר
בקשר הרב דורי
חיים גדושי פעילות והקמת מפעל לימוד תורה

נולדתי בבית החולים היהודי בעיר קלוזינבורג שברומניה, 10 ימים אחרי הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש’’ח. בשנת 1951 משפחתי עלתה באוניה מרומניה לחיפה, וקיבלנו אוהל למגורים במעברת באר שבע.

אבי אליעזר עבד בבית החולים הממשלתי כשומר ואימא שלי, רחל, כמורה לכיתות א' בשכון ד'. בשנת 1954 עברנו להתגורר בשכונת עיר גנים שליד קריית אתא ושם נולד אחי, מנשה, בשנת 1956. לאחר מכן עברנו להתגורר באזור הקריות שליד חיפה בהתחלה בקריית חיים ליד הסבא והסבתא. לאחר מכן עברנו בשנת 1956 בשכונה הדתית קריית שמואל שליד פסי הרכבת של קריית מוצקין.

בינתיים למדתי בכיתות ג' עד ח' בבית הספר היסודי 'אהרון הרואה', שבו היו חיי ילדות יפים וסוערים. חיים אלו כללו: למידה, תפילה, טיולים, ספורט, מבחנים ,הצגות וחיי חברות טובים ומעניינים. תנועת הנוער שבה הייתי הייתה "בני עקיבא", שבה הייתה פעילות בשעות אחר הצהרים. במסגרת תנועת הנוער היו הרבה סוגי פעילויות: דיון על נושאים אקטואליים, טיולים בצפון הארץ, משחקי חברה והדרכת ילדים צעירים מאיתנו.

בגיל 14 עברתי ללמוד בישיבת בני עקיבא המקומית. שם למדו רק בנים לימודי קודש ולימודי חול עד 8 בערב. זו הייתה תקופה מעניינת במיוחד כיוון שכל גיל ההתבגרות עד גיל 18 הייתה עם עוד 32 חברים וכללה מלבד לימודי תיכון לבחינות בגרות, גם פעילות חברתית וגם ספורט.

בקבוצת הכדורעף "אליצור" קריית שמואל הייתי שחקן מצטיין וגם שופט כדורעף בליגה ב' שבה היו כ-10 קבוצות מאזור הגליל.

לאחר לימודי התיכון בגיל 18 עבדתי כמורה לכיתות ג'-ה' בבית ספר 'עוזיאל' בקריית שמונה. לאחר מכן, בגילאים 19-22 שירתתי במשטרה צבאית בצה"ל, במגוון של תפקידי שיטור ומרחבי הצפון והדרום. סיימתי את שירותי כמפקד משטרה צבאית באבו-רודיס שעל יד מפרץ סואץ.

בשנת 1971 פניתי ללימודי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון, שאותו קיבלתי ב- 1974.

בינתיים נישאתי לעליזה ב-1972. הייתי במלחמת יום כיפור באזור סיני, תעלת סואץ ופאיד – בשירות מילואים קשה מאוד. הייתה מלחמה עקובה מדם כיוון שהפלוגה שלנו הייתה אחראית על הובלת הצנחנים והמשאיות מעל תעלת סואץ לאפריקה, כאשר מעלינו חגו עשרות מטוסים מצריים וגם הייתה הפגזה קשה מאוד על הצבא, וגם קרבות בחווה הסינית. מהפלוגה שלנו נפל בן יחיד להוריו מפרדס חנה .

בתום המלחמה נולדה לנו בתנו הבכורה, סמדר, שהיום הינה אם ל-7 ילדים ומתגוררת עם בעלה, מוישיק, בישוב טל מנשה שבצפון השומרון.

בסך הכל נולדו לנו 4 ילדים, 2 בנים ו-2 בנות, שמלבד סמדר הם: אלון, שהתחתן עם אלישבע והוא עו"ד בתל אביב; מנשה' שהינו מהנדס מחשבים שהתחתן עם צופית ועובד ברפאל, להם בן 10 ועד 2 בנות קטנות; ואחרונה חביבה קרן שהתחתנה עם אסף לפני 10 שנים, היא עובדת סוציאלית ולהם 4 בנים: מנחשון הבכור בן 10 ואביתר התינוק בן חודש.

במהלך עבודתי ככלכלן שכיר וגם כעצמאי עבדתי במגוון של מפעלי הייטק וטקסטיל, וגם כיועץ עסקי בטבריה ובמפרץ חיפה. לבסוף עבדתי כמרצה לניהול פרויקטים בשתי מכללות בחיפה עד לפרישתי לגמלאות בשנת 2015. כעת אנו נהנים מהנסיעות לנכדים, מלימודים מגוונים, ואני גם מתכנן לכתוב עבודת מחקר מעניינת על צפת במאה ה-16 , וגם לשלב בה את קורות חיי המגוונים.

 

ברצוני לספר על אחי היחיד מנשה פוגל ז"ל, שנפל בצה"ל, ועל הכולל היכל מנשה שהינו גוף תורני לזכרו בקריית אתא.

למנשה פוגל, שחי רק 21 וחצי שנים, היו חיים מלאים בפעילות וקדושה וחברות אינסופית עם חברי גרעין שח"ם. הוא הספיק מעבר לימי ילדותו עד לגיל 14 בקריית שמואל לעבור וללמוד בישיבה המקצועית של קריית נוער בירושלים, שם חל מהפך לימודי חינוכי ותורני באישיותו.

בנח"ל ובשריון היה מנשה חייל מצטיין. השירות הצבאי לווה גם בהגנת כפר דרום ברצועת עזה וגם בגיבוש הגרעין בקבוצת יבנה.

השיא בפעילותו היה היותו כאחד מהמובילים של יסוד והקמת קיבוץ מגדל עוז במזרח גוש עציון.

מנשה היה המנחה של טקס העלייה לקרקע באלול תשל"ז לאחר חודש למידה בישיבה הקיבוץ הדתי, וכן הצליח לגייס את הרב מנחם פורמן ז"ל להיות רב הקיבוץ. כך, ביומו האחרון, הוא הספיק ללמוד איתו הלכות להקמת המקווה בקיבוץ. כמו כן היה אחראי לעירוב, ארגן לימודי תורה, היה החזן בימים נוראים, ובקיצור: כונה "הנשמה של הקיבוץ".

כ-11 שנה לאחר הסתלקותו בתאונת דרכים לקראת סיום שירותו בשל"ת במגדל עוז, ולאחר שהוכנס ספר תורה לזכרו בשנת תשמ"א, הצלחתי להקים לזכרו מסגרת לימודית תורנית בבית כנסת מעלות הגיבורים בקריית אתא, לפני 28 שנים. המסגרת נקראת: כולל יום ו' "היכל מנשה". בכולל לומדים כ-10-20 איש עם הרב הרוש לוי, ראש הכולל הספרדי במירון – לומדים הלכות בית הבחירה לרמב"ם בעיון מדוקדק אודות הר בבית. כמו כן, לומדים פרשת השבוע בעיון עם כל המפרשים הקלסיים עם חיים דוברוביצר, שהינו תלמיד חכם ומנהל חשבונות במפעל בקריית ביאליק.

הכולל שנוסד בשנת תשמ"ט זכה להיות מוקם על ידי שלושה רבני הקריות המובילים: הרב הכרמים עקיבא זצ"ל והרב ברוך אידלשטיין זצ"ל והרה"ג שמעון למברגר שליט"א שיבדל"א. הכולל פעל גם בימי מלחמת המפרץ ומלחמת לבנון השניה, למרות הטילים שנחתו בקריות.

 

הזוית האישית

מילון

יבדל"א
יבדה לחיים ארוכים

ציטוטים

”בתנועת הנוער בני עקיבא היו דיונים, טיולים, משחקי חברה והדרכת ילדים צעירים מאיתנו“