מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים של פעם

אמונה וסבתא שרה במפגש הקשר הרב
"גרנו באוהלים"
עלייה והתיישבות- שרה טויטו

 
העלייה לארץ וההשתייכות:
אני באתי לארץ מאלג'יר. עלינו לארץ בשנת 48, גרנו בבית-ליד, חיינו באוהלים ובישלנו בפתיליות.
אחרי זה גרנו במושב ישביה. כשהגענו למושב קיבלנו מנות עם תלושים לפי מספר הנפשות. 
בישביה גרנו בצריף, לא היו מקררים, לא היה גז, לא היה תנורים. נהגנו לקרר בבקבוקים מים שהיינו מלבישים על זה גרב צמר ושמים על זה מים והמים היו טעימים.
הורי עבדו בחקלאות ואני הייתי עוזרת להם לקטוף כותנה. כלי הרכב שלנו היה עגלה עם סוס, היה לנו כרם ענבים עם אשכולות ענקים והיה לנו אבטיחים ענקים במשקל של 40 קילו!!!!!!! לא היו לנו משחקים, לא טלפונים, היו רק מכתבים. אבל כן שיחקנו קלאס, חמש אבנים, גומי, מחבואים, תופסת ואלתרנו משחקים מקופסות שימורים.
פעם הייתי ילדה שובבה, היינו צריכים לבוא לבית הספר עם נעליים מצוחצחות, שיער אסוף ועם ציפורנים גזורות, פעם אחת אני זוכרת שהמורה בדק אותנו ולא היו לו נעליים מצוחצחות, אז אמרתי לו: "מורי למה נעלייך לא מצוחצחות ואותנו אתה בודק אם יש לנו נעליים מצוחצחות?" אמר לי המורה "חצופה! צאי מהכיתה ואל תכנסי לכיתה עד שאקרא לך".
אחרי פרק זמן המורה קרה לי ואמר " לכי שבי, ותכתבי מאה פעם 'לא להתחצף למורה' והגישי לי את הדף!".
פעם אחת הלכתי ברחוב וראיתי איש קושר את עגלתו ואת סוסו לעמוד. אחרי שהאיש הלך הוצאתי את הסוס והעגלה והתחלתי לרכוב עליו. רכבתי כמה זמן ואז כבר רציתי ללכת, אבל הסוס לא הפסיק לדבור ולבסוף
נפלתי.
 
אילן היוחסין של משפחתי:
 
 
מורה מובילה: שירה רבי
תשע"ו

מילון

קלאס
קלאס הוא משחק ילדים. מקורו של המשחק בבריטניה שבתקופת האימפריה הרומית[דרוש מקור]. החיילים הרומיים היו צריכים לרוץ בשדה הקרב עטויים שריון מלא, והאמינו כי משחק בקלאס ישפר את תפקוד רגליהם[דרוש מקור]. במאה העשרים נפוץ המשחק בעיקר בקרב בנות.

תלושים
דף שכתוב עליו את כמות האוכל לכל המשפחה.

ציטוטים

”מה מבין חמור במרק ירקות?“