מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים של עשיה

מילדות לבגרות, מפיו של סבא מנחם שחר

מנחם שחר (סבא שלי) נולד בפולניה בגליציה ב- 5.9.1934, בן להוריו משה וכרמלה שוורץ. הוא היה הבן הקטן מבין שישה ילדים – בת בכורה וחמישה בנים. בשנת 1935, כשסבא היה בן חמישה חודשים, הוא עלה לארץ עם משפחתו במסגרת "עליית צידקוב". 
 
סבא גדל בנתניה במשפחה מסורתית דתית ולמד בבית הספר היסודי "תחכמוני", שאותו סיים ב-1948, בתקופת מלחמת השחרור. בבית הספר "תחכמוני" גם למד, ומעשה קונדס עשה יותר מאחד! 
 
בתקופתו הראשונה בנתניה אבא של סבי עבד בפרדסים, בסלילת כבישים ובהמשך עבד עם קבוצה, שעסקה בהובלת חול משפת הים ששימש לבניית העיר נתניה. כילד, סבי עזר לאביו להקים משק חקלאי קטן. בהתחלה היו רק פרות ובהמשך הוא הקים גם לול תרנגולות. בחורף ובאביב סבי עזר לאביו לחלק את החלב לשכנים לפי הכמות הדרושה להם. בתיכון למד בבית הספר "טשרניחובסקי" בנתניה. סבא, ורבים מכיתתו, השתייכו לאגודה הימית "זבולון", שכללה פעילות עם סירות מפרש, בהם הפליגו לאורך חופי הארץ. הם היו כיתה מאד מגובשת וחלקם הגדול שומר על קשר עד היום. כמו כן, הם עסקו בדייג כמו שמופיע בתמונה המצורפת.
 
 
לפני קום המדינה האחים של סבא השתייכו לארגון הצבאי-האצ"ל. אחיו אריה ישב במחנה המעצר האנגלי כשנה. סבא מספר: "לוויתי את אמי באחד הביקורים במחנה המעצר בלטרון, היה מאד לא נעים לראות את היחס של המשטרה הבריטית אלינו."
 
בשנת 1952 סבא התגייס לצבא ושירת בחטיבת גבעתי. "החיים היו קשים בגדוד, שהיה מורכב מעולים חדשים שזה עתה הגיעו מארצות שונות ורובם לא ידעו את השפה המדוברת." במסגרת הצבאית המורות החיילות לימדו אותם עברית. סבי הועבר במילואים לחייל השריון ובמסגרת זו השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. לסבא שלי עוד היו זיכרונות מהכותל משנות ה-40, כאשר הגיע לשם עם הוריו מדי שנה. "הכותל היה סמטה צרה כאשר מסביבו היו מבנים של המוסלמים",מספר סבי. כשהגיע לכותל כשלושה ימים אחרי מלחמת ששת הימים "עוד עסקו טרקטורים בניקוי הרחבה מאזור הכותל. לפתע הרחבה נראתה גדולה ואבק היה עוד באוויר".
 
לאחר שחרורו מהצבא, החל סבא לעבוד בבנק לאומי לישראל. הוא התחיל כפקיד והמשיך ועלה לתפקידי ניהול שונים ובכירים בבנק. בתקופה זו נשא לאישה את סבתי, שהייתה אחות שטיפלה בעולים החדשים בנגב, בתקופת הטרור של הערבים. סבי הקים את סניף הבנק בתל-מונד בשנת 1960, ניהל את הבנק ברעננה, ניהל סניף בנק בנתניה וסיים כמנהל כוח אדם במרחב השרון. סבא פרש לאחר ארבעים שנות עבודה בבנק, שבהן נהנה מעבודתו והיה מקובל על ההנהלה, העובדים והלקוחות. לאחר הפרישה מהבנק ופרישתה של סבתא טליה שעבדה כאחות סבי וסבתי למדו כ-12 שנים במכון אבשלום, לימודים ששלבו טיולים לאורכה ולרוחבה של הארץ.
 
"כשהיינו באגודת "זבולון" , חלק מהפעילות שלנו הייתה לדוג דגים לאורך החוף. חלק מהדגים היו מיועדים למכירה והחלק האחר היה מיועד לשימוש ביתי. בוקר אחד לקחנו במכונית (סוסיתא) את אמא ואת דוד יובל לים לדוג. הדייג היה מוצלח אבל פתאום התחיל לרדת גשם שוטף, לקחתי את הילדים, את השק ואת הרשת עם הדגים ורצתי בעלייה למכונית. כשחזרנו הביתה טליה צעקה שהיא לא אוהבת את ריחם של הדגים." 
 
מפגש בהפתעה, אחרי כ-35 שנה: במסגרת "הקשר הרב דורי" נפגשו שוב מנחם שחר ושושנה מרני, שהייתה לקוחה בבנק שאותו ניהל סבי. במפגש הראשון בו כל אחד נתבקש להציג את עצמו בפני הקבוצה, סבי ציין שניהל את הבנק. באותו הרגע לשושנה עמרני, סבתא רבא המשתתפת גם היא בפרויקט, "נפל האסימון". הם נזכרו במפגש המשותף ביניהם בבנק. שושנה ציינה שסבא שלי היה "אדיב, אכפתי ונעים הליכות".
 
הילה, נכדה לסבא מנחם שחר: "נהניתי לפגוש את סבא בכל יום שני, בנוסף לפגישות המשותפות שלנו בביתם. נהניתי לשמוע סיפורים מסבא ולגלות פנים נוספות אותם לא הכרתי. למדתי על המאבק שהתקיים כנגד שלטון הבריטי על ידי המחתרות, חוויות על הצבא ובתקופת שירותו." סבא מנחם: "אני חושב הפרויקט בא לתת לנכדה שלי יותר ידע על העבר ועל התנאים שבהם גדלנו והתחנכנו, תנאים שהיו לא קלים." . 

מילון

האגודה הימית זבולון
'האגודה הימית זבולון' היא הראשונה שקמה בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, במטרה לחנך דור של ימאים עבריים. האגודה הפעילה את בית הספר הימי זבולון והכשירה אנשי ים שסייעו בהקמת כוח ימי עברי לפעולות ימיות, סייעו בהקמת נמל תל אביב ובהעפלה הבלתי לגלית. האגודה הכשירה לאורך השנים אלפי חניכים, והיוותה את הבסיס לשאר האגודות הימיות ובתי הספר הימיים שצמחו ממנה. בוגרי זבולון היוו את הבסיס לחיל הים הישראלי ולצי הסוחר של ישראל.

ציטוטים

”החיים בגדוד היו קשים, הוא היה מורכב מעולים שהגיעו מארצות שונות ורובם לא ידעו עברית“