מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים של יהדות וחסידות ברוסיה הסובייטית

הסבא הרב אריה לייב
סבא רבא הרב אפרים פישל
כשרבים התחילו לצאת מרוסיה הישיבה התפרקה. סבי ועוד כמה תמימים היו התמימים היחידים בכל רוסיה.

הנכדה חני דמיחובסקי מתעדת את סיפורו של סבא אריה לייב דמיחובסקי.

סבא אריה לייב נולד בערב חג החנוכה בשנת תרצ"א לאמו רבקה ולאביו אפרים פישל בעיירה וורוניז' שברוסיה, אומנם, בתעודת הלידה שלו מופיע שנולד בקורס, אבל זה זיוף מכוון, כדי להפטר מהצבא הרוסי.

אביו, אפרים פישל, היה אחיינו, אחי אמו, של הרב יוסף רוזין, המפורסם בכינוי הגאון הרוגוצ'ובי, דודו גידל וחינך את אביו של סבי. מכיוון, שהוא התייתם בגיל צעיר מאמו ואביו נישא בשנית. הגאון הרוגוצ'ובי דאג לו למקצוע ולשידוך.

הרב יוסף רוז'ין הגאון הרוגוצ'בר

עד גיל 9  סבי, אריה לייב, למד בוורוניז', ובגיל 10 הוא ברח יחד עם הוריו מאיימת הנאצים, שהתחילו להשתלט על ערים ברוסיה. הבריחה הייתה  לכיוון דרומה של רוסיה. הם נסעו ברכבות נוסעים צפופות בפליטים במשך כמה שבועות עד שהגיעו לסמרקנד, בסמרקנד הוא למד אצל המשפיעים הגדולים. הישיבה בסמרקנד הייתה בתפארתה עד שנות תש"ו, תש"ז. אולם, כשרבים מחסידי חב"ד התחילו לצאת מרוסיה הישיבה התפרקה. וסבי ועוד כמה תמימים היו התמימים היחידים בכל רוסיה.

המשפיעים שהכי השפיעו עליו בישיבה היו: ר' אליהו פלוטקין ור' ניסן נמנוב שהיה צעיר. ומאוחר יותר ר' משה וישצקי שגם גר אצל סבי.

סבא רבא הרב אפרים פישל

בשנת 1948, לאחר המלחמה, כשהיה בגיל 18 ניסתה משפחתו לברוח מרוסיה לפולין דרך עיר הגבול למברג. באמצעות תעודות מזויפות, כאילו הם אזרחים פולנים. רבים מחסידי חב"ד ברחו בדרך זו. אך למרבה האכזבה השלטונות גילו את ניסיון הבריחה (של הקבוצה הספציפית הזו) ותפסו אותו ואת אביו עם עוד מספר חסידים ושמו אותם בכלא.

סבי מספר: "נאסרתי עקב הניסיון לעבור את הגבול, אך, למרבה הצער משפחתי לא הספיקה לעבור ונאסרנו. במאסר עינו אותי נפשית כדי להוציא מידע על החברים. אני שתקתי, וכשהם ראו שאני אגוז קשה לפיצוח שחררו אותי כעבור שלושה ימים. אותי הם לא יכלו לענות פיזית, מפני שבתעודת הלידה המזויפת שלי היה כתוב, שאני עדין קטן אך באמת, היה אפשר, הייתי כבר בן 18. לא ראיתי את הרבי הריי"צ בגשמיות אבל בכל נימי נפשי הייתי קשור אליו, כולל בבית הסוהר".

לאחר ששוחררו נאלצו לשוב על עקבותיהם לסמרקנד ולאחר שנים סבא נשא בסמרקנד את סבתי נחמה לאישה.

העלייה לארץ

את האישור המיוחל לעלייה לארץ ישראל הם קיבלו בזכות תפילותיו של הרבי. סבי, סבתי ובנם הפעוט עלו לארץ באייר שנת תשל"ב, 1972.

בארץ סבי עבד כמייסד "אור שמחה" שנה אחת  הוא ניהל את המוסד והתמסר לחינוך ילדי ישראל. כמו כן, נטל חלק בפעילויות נרחבות של לעולים מרוסיה בארץ בתחום היהדות.

סבי נסע לרבי בניסן תשל"ג, וכהוראה מהרבי ובעידודו של הרבי, כתב ספרים בנושאי יהדות בשפה הרוסית, ביניהם הוא כתב חמישה חומשי תורה ברוסית,3 רעיונות משיחות של הרבי לכל פרשה. וכן שורה ארוכה של ספרים, בהם ספרי יסוד ביהדות ובחסידות, בהם אנציקלופדיה חשובה להכרת היהדות והחסידות בשפה זו,

הזוית האישית

למדתי מסבי להיות מקושרת לרבי גם כשאני לא רואה אותו בעיני בשר

מילון

אור שמחה
כפר הילדים ′אור שמחה′ הוקם בכפר חב"ד בשנת 1971 כמוסד טיפולי בתנאי פנימייה מלאים עבור ילדי עולים מארצות חבר העמים ובוכרה. עד מהרה המוסד התפתח והחל לקלוט ילדים נוספים מכל רחבי הארץ, אשר הזדקקו לסידור חוץ ביתי בשל מצוקה כלכלית או תפקודית של משפחתם. כיום שוהים בו ילדים ונערים מכל המגזרים של החברה הישראלית – חרדים, דתיים, מסורתיים ואוכלוסייה כללית. מרביתם מופנים ע"י משרד הרווחה.

רבי יוסף יצחק שניאורסון
האדמו"ר הריי"צ (י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודם ובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער(האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין"מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.

ציטוטים

”לא ראיתי את הרבי הריי"צ בגשמיות. אבל בכל נימי נפשי הייתי קשור אליו, כולל בכלא".“