מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חיים של יהודיה ברוסיה – אלנה דובנוב

אלנה עם מיכל ונועה
אני בגיל 7
איך התברר לי שאני יהודיה

סיוט מתמשך בבית הספר

שמי אלנה דובנוב. הסיפור שלי מתחיל עוד כשהייתי בת שבע. הגעתי לבית הספר ברוסיה בלי שידעתי בכלל שאני יהודיה, זה קרה ממש במקרה, הייתי בדרך לבית הספר וילד אמר לי: "יהודיה". אני באותו זמן חשבתי שזו קללה, אז אמרתי לו: "אתה יהודיה." החיים בבית הספר שלי היו סיוט מתמשך: הייתי ילדה מצטיינת בלימודים. פעם אחת כשקיבלתי ציון לא טוב, זו הייתה חגיגה לילדי הכיתה: "סוף סוף היהודיה הזאת קיבלה ציון גרוע", אמרו תלמידי הכיתה. בנוסף, חוויתי הרבה אנטישמיות מצד ילדי בית הספר. רק אני ועוד ילדה היינו היהודיות היחידות בבית ספר. כשאני והיא היינו הולכות במסדרון כולם היו אומרים "ישראל", והייתה לנו הרגשה שאנחנו אוייבים שלהם. היא הייתה החברה הכי טובה שלי. לדוגמא, פעם אחת בחורף כשירד שלג, כל תלמידי הכיתה התאספו סביבי וזרקו עלי כדורי שלג עד שבכיתי. כששלושים ילדים זורקים עליך כדורי שלג זה כואב פיזית ונפשית, וזו לא הייתה הפעם הראשונה.

אבי בתפקידו כרופא צבאי 

המעבר לבית סבא וסבתא

כשהייתי בכיתה ד' הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להמשיך בבית הספר שכולו אנטישמיות, אז אמרתי להורי: "אני לא יכולה להיות יותר בבית הספר הזה, מה שיהיה יהיה". לאחר סוף אותה שנה עברתי להתגורר אצל סבא וסבתא שלי שגרו רחוק מהוריי, והתחלתי את שנת הלימודים בבית הספר הקרוב אליהם. בבית הספר החדש הרגשתי הרבה פחות אנטישמיות. הכרתי שם הרבה יהודים. הכרתי שם חברה חדשה ששמה ראיסה. היא חצי יהודיה, ועד היום אנחנו חברות. בעת מגוריי אצל  סבתא וסבא שלי התגעגעתי מאוד להוריי, וראיתי אותם רק בסופי שבוע. הוריי הבינו את החלטתי וכיבדו אותה. בכיתה ח' כשהייתי בגיל 14 נגמרו הלימודים בבית ספר זה, ועברתי לבית ספר אחר, שם עסקו הרבה בלימודי מתמטיקה, ולמזלי הרב, כמעט חצי מהכיתה היו שם יהודים. עם חלק מהאנשים הללו אני עדיין בקשר. גרתי אצל סבא וסבתא שלי במשך 8 שנים מגיל 10 עד סיום הלימודים.

בגיל 3 עם ההורים

לימודים גבוהים, נישואין ותעסוקה

בסיום הלימודים חזרתי לבית הוריי באושר גדול, והם כבר עברו לשכונה אחרת, יותר טובה. לאחר מכן התחלתי לימודים באוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה. האוניברסיטה הייתה במרכז העיר, רחוקה מהבית. הייתי נוסעת במטרו (רכבת תחתית) ובאוטובוסים. באוניברסיטה שלמדתי בה, חוויתי אנטישמיות במידה לא רבה. למדתי במשך שש-שבע שנים באוניברסיטה בלשנות (חקר השפה) והתמחיתי בשפות אפריקאיות.

בסיום הלימודים באוניברסיטה בשנת 1971 התחתנתי. גרנו בעלי ואני אצל ההורים שלי. התגרשנו בשנת 1976. התחתנתי שוב בשנת 1977 ונולד לי ילד בשנת 1981. התגרשתי מבעלי השני בשנת 1988. בזמן הנישואים השניים שלי גיליתי שדוד של אימא שלי חי באמריקה ואימא שלי אף פעם לא סיפרה לי על זה שיש לי קרובים מחוץ לרוסיה, כי באותה תקופה אמריקה ורוסיה היו אויבים. אימא שלי לא רצתה להגיד לי, כי כשאמרה רציתי לבקר את הקרובים. הם גם ביקשו שאבקר אותם, אבל באותה תקופה לא היה ניתן לצאת מרוסיה ולבקר בארצות הברית בלי אישור מהשלטונות.

לאחר סיום לימודיי באוניברסיטה עבדתי כמרצה ומורה ללימודי שפות אפריקאיות. ברוסיה לימדתי 14 שנה, ובארץ לימדתי 16 שנים. במקביל לעבודתי למדתי לדוקטורט באקדמיה למדע בערך חמש שנים. כשסיימתי את הדוקטורט התחלתי לעבוד באקדמיה בתור מדענית וסיימתי אחרי 14 שנים בהצטיינות. במהלך השנים שבהן עבדתי באקדמיה כתבתי ופרסמתי ספרים הקשורים לתחום העבודה שלי.

בישראל

לאחר העלייה לישראל, גרתי בהתחלה במרכז קליטה, ותוך כדי כך לימדתי שפות באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך עברתי לגור במעלה אדומים ורציתי לעבור לגור בירושלים, ולכן חזרתי לירושלים. בארץ יש לי קרובי משפחה וחברים שהכרתי פה, שמאוד יקרים לליבי ואני מעריכה אותם. יש לי גם חברים ממוסקבה שאני איתן בקשר לפחות שלושים שנה.

סרטון תיעוד של אלנה: 

הזוית האישית

נועה: לאלנה, רציתי לאחל לך שתמשיכי בחייך כמו שאת רוצה, ולהגיד לך כל הכבוד על מה שעברת בחיים ולא נכנעת לאנטישמיות. היה לי מאוד כיף איתך במהלך התכנית.

מיכל: תודה רבה אלנה, שלימדת אותי מה עברת בחיים ועל האנטישמיות שחווית. אני מאחלת לך המון בריאות, הצלחה בחיים. היה לי כיף איתך.

אלנה: מאוד שמחתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי. זו הפעם הראשונה שנפגשתי עם תלמידי בית ספר בישראל ומאוד התרשמתי לטובה מהתלמידים ומהמורים. כל מפגש היה כל כך מרגש לכולנו! תודה רבה על ההזדמנות הזו! מאוד מקווה שאנחנו נמשיך גם בעתיד. תודה ליעל ולנועה ומיכל.

בעת בידוד הקורונה בביקור של יעל לוי המורה המובילה

מילון

מטרו
רכבת תחתית. רכבת תחתית היא רכבת שמסילתה סלולה במנהרות תת-קרקעיות. לעיתים מונח זה הוא שם כולל למערכת להסעת המונים, אף אם היא כוללת קטעי מסילה מעל לקרקע. המונח הנפוץ ביותר לרכבת תחתית הוא "מטרו" (קיצור של מטרופולין, כדי לומר – "מערכת הרכבות של העיר". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הייתי בדרך לבית הספר וילד אמר לי: יהודיה“