מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייו של סבי בעירק, עלייתו לארץ ישראל

סבא שלי (התינוק) וסבא רבא שלי
בתמונה אלה סבא וסבתא שלי
"תלו אותו רק בגלל שהוא היה יהודי"

לפני העלייה

החיים בעירק לפני העלייה של סבא רבא שלי ושל סבתא רבתא שלי (שמם היה יוסף וחתון) היו חיים טובים, סבא רבא שלי (יוסף) עבד כאופה עצמאי, לאחר אפיית העוגות שהיה מכין היה מוכר לאנשים במאפייה שלו וכך היה מפרנס את משפחתו.

סבא שלי (שמו נחום) סיפר לי שהוריו (יוסף וחתון) חיו בשכנות טובה עם כל השכנים הערבים.לסבא נחום היה דוד (שמו היה ג'ורג') אשר עבד בתפקיד בכיר בעיר (מנהל המכס בעירק).

מספר שנים לפני העלייה לארץ ישראל היו פרעות (החלה תופעת האנטישמיות) שגרמו ליהודים לברוח לארץ ישראל,לפרעות אלו קראו "פרהוד".

סבא שלי (נחום) מספר שבבצרה שבעירק היה יהודי עשיר בשם שפיח עדס אשר תלו אותו רק בגלל שהוא
היה יהודי וכאשר היה צריך לקבור אותו זרקו אבנים על גופתו, הערבים לא נתנו לקבור את גופתו של שפיח עדס כשזרקו אבנים, יוסף (סבא רבה שלי) ביקש מהמוכתר להפסיק לזרוק אבנים כדי שיוכל לקבור את גופתו,
לאחר מכן סבא רבא שלי ומתנדבים נוספים יצאו בלילה לקבור אותו.
 
העלייה לארץ ישראל:
 
יוסף וחתון (סבא רבא וסבתא רבתא שלי) היו צריכים לעלות לארץ ישראל בזריזות עם משפחתם כיוון שהחלה האלימות הקשה כנגד היהודים.

לפני העלייה הרשמית לארץ ישראל מעירק בשנת 1951,שני אחיו של סבא שלי נחום (שמם היה רחל ויואב) ברחו מעירק בשנת 1949 והגיעו לישראל בעלייה בלתי לגאלית (עלייה בלתי חוקית).

כל משפחתו של נחום (סבא שלי) הגיעו לכפר ענא (אור יהודה של היום), כשהגיעו חיו באוהלים, לאחר זמן ארוך עברו לצריף.

נחום (סבא שלי) למד בבית ספר במעלה, וכשהיה חוזר מבית הספר היה עוזר להוריו (יוסף וחתון) כמו יתר אחיו כיוון שהתנאים היו קשים מאוד, לא היו טלפונים היה קושי לתקשר עם אנשים, ולא היו מכוניות אנשים השתמשו בסוסים ובכרכרות, לכן נחום (סבא שלי) היה צריך לעזור להוריו (יוסף וחתון) ב הבית וכך גם האחים שלו.

מילון

כפר ענא
אור יהודה

ציטוטים

”"בבצרה היה יהודי בשם "שפיח עדס" הערבים תלו אותו כי היה יהודי וזרקו עליו אבנים"“