מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייו של סבא ראובן קוניאק

סבא ראובן, סבתא נאווה ואני כתינוקת
סבא (הילד מימין) ומשפחתו בילדות
קורות חייו

סיפור העלייה

נולדתי בקפריסין במחנה מעפילים, בן להורים שהגיעו מפולין. הוריי עברו את אוסטריה ואיטליה ועלו בספינת מעפילים בשם "מולדת". הבריטים תפסו אותם והביאו אותם לקפריסין. בקפריסין הם היו כשנתיים, הכירו אחד את השנייה, ואני נולדתי שם. הביאו אותי לארץ כשהייתי בן שלושה שבועות בפיילה (גיגית מתכת).

מגורים בארץ

הביאו את הורי למחנה שנקרא "שער העלייה" לעולים חדשים, ומכיוון שדודי היה בארץ כבר 15 שנים קודם לכן, הוא לקח אותנו אליו לדירה ברחוב קלישר בתל אביב שאותה אני לא זוכר. הוריי מספרים שבדירה זאת גרנו במסדרון וביום אחד הם סגרו את המעבר לכמה דקות כדי להתלבש, ואחת הדיירות שגרו בדירה התחילה לצעוק "חבל שהיטלר לא גמר אתכם" – ומאז, ההורים שלי לא דיברו איתה.

אחרי שנה בדירה בקלישר, הם שכרו חדר ברחוב אלנבי 83 בתל אביב. בבית דיברנו בעברית. אני זוכר את הבית, הוא היה חדר אחד בדירה משותפת עם עוד שתי משפחות, היה מטבח ושירותים משותפים.

בשנת 1954 הורי זכו בהגרלה בשיכון עממי ברמת הטייסים וגרנו שם עד שנת 1962. משם עברנו לבת ים.

חיי המשפחה

לאמי קראו שרה ולאבי אברהם, לי קוראים ראובן על שם אבא של אמי, ולאחותי קראו רחל, על שם אימא של אבא שלי.

חיי הילדות

אבא שלי סיפר שעד גיל שלוש שרתי שירים ברוסית, מבלי שידעתי רוסית. אחר כך, הסתבר לי ששרתי ברוסית כי הוא היה עובד בבית, מצייר שלטים, ותוך כדי ציור הוא היה שר שירים ברוסית, וחיקיתי אותו.

חיי החברה

למדתי בתל אביב בבית ספר יסודי "בלפור". כשעברנו לרמת הטייסים למדתי בבית ספר יסודי שנקרא "שפירא" וכשעברתי לבת ים, למדתי בתיכון "עירוני א" שנקרא היום "חשמונאים". עד כיתה ב' חברי היו שכנים בחצר. כשעברנו לרמת הטייסים, חברי היו מהכיתה: אפריים פורטיס, אליעזר לויט, דוד נחום, יצחק כהן, אריה כהן, ואריה ורצהייזר.

שיחקנו בקלאס, מחבואים, שלוש מקלות, תופסת, גוגואים, חמש אבנים, גולות, חמור חדש, חמור ארוך. אני זוכר שבאחת הפעמים ששיחקנו בחמור ארוך, אליעזר לוית שבר את הרגל. הייתי בתנועת הצופים בשבט "צבר" ביד אליהו ואחר כך בשבט "דן".

תקופת הצבא והבגרות

לאחר החתונה גרתי בבת ים.

בצבא שירתתי בגולני בגדוד 13. השתתפתי במלחמת ששת הימים ובסוף השירות הצבאי כשהייתי בסיני, חליתי בצהבת, והשתחררתי חודש לפני הזמן בגלל הצהבת. נסעתי מ"המיתלה" עד ל"רפידים" בטרמפים, עם צהבת.

תמונה משירותי הצבאי. אחרי השירות הצבאי הייתי במילואים והשתתפתי במלחמת יום כיפור, ומלחמת לבנון הראשונה.

סבא ראובן וסבתא נאווה ביום חתונתם

סבא וסבתא בצעירותם, בבילוי בים

עיסוקים

התחלתי לעבוד כסוכן ביטוח ועם השנים הפכתי להיות יועץ ביטוח. אני מייעץ למפעלים ולרשויות מקומיות. ובעבר הייתי גם מדריך טיולים בחו"ל.

הזוית האישית

אורי שטרן: נהניתי מאוד לעשות את העבודה עם סבא, למדתי עליו המון ואני מרגישה שזה קירב אותנו מאוד.

סבא ראובן: כיף לי שנכדתי חוקרת אותי.

מילון

מחנה מעפילים
מחנה מעבר לעולים חדשים המגיעים לארץ ישראל.

ציטוטים

”תמיד יש לשאוף ליותר!“