מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייה של סבתי המופלאה

סבתא ואני
סבתא בצבא
סבתא שלי היא מאוד מיוחדת לכולם היא עוזרת ואותי מפנקת

לסבתא שלי קוראים שרה אוסטר לפני נישואיה שם משפחתה היה קפלן. הוריה נולדו בפולין. אמה, אידה שיסלר, נישאה לאביה אנטול קפלן ויחד הקימו משפחה. לאחר השואה נולדו להם דוב שרה (סבתי) ומתיתיהו וכולם נקראו על שם הסבים והסבות שנספו בשואה. סבתי נולדה ברוסיה שהייתה פולין אחרי הכיבוש הרוסי בשנת 1952 בעירה דומברוביץ ברוסיה הלבנה. שם קראו לסבתא בשם סופה (SOFA) כי היה אסור לקרוא לאנשים בשמות יהודים ולכן סופה הוא השם הקרוב ביותר לשם שרה.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1956 יצאה במסע לישראל מרוסיה. לא היתה אפשרות לעלות לישראל בגלל שהוריה היו פולניים ולכן עברו לעיר שצ'ין ובה התגוררו עד 1960. לאחר מכן, עלתה סבתי לארץ  באונית "תאודור הרצל". תחילה לחיפה ומשם לראשון לציון.

תעודת עליה לארץ ישראל

 

בישראל שונה שמה לשרה, על שם סבתה המנוחה שנספתה בשואה. בשנת 1960, הגיעה משפחתה לשכונת רמת אליהו (ראשון לציון) שם קיבלו צריף שהשירותים היו בחוץ והקירות היו מקרטון.

בשנת 1962 עברה המשפחה לדירה 3 חדרים. סבתי גרה בסלון והאחים שלה  ישנו באותו חדר. חדר שינה נוסף היה עבור הוריה.

זכרונות ילדות

משפחתה כשרק הגיעה לישראל

 

סבתי היא האמצעית בין שני אחים והיא הרגישה כמנווטת את סדרי הבית.

היא ניקתה, סדרה, בישלה לאחיה וגידלה את האח הצעיר. כמו כן, עזרה לסבתא רבתה שלי איטה בחנות הבגדים שלה. היא מספרת שאת החמין של שבת הייתה שמה בתנור של האופה שהיה במאפיה ואת הירקות של סבתא קנו מעגלה וסוס, את הנפט לחימום קנתה גם מעגלה וסוס תוך צלצול בפעמון.

תחביביה של סבתא היו מדי יום שלישי להיפגש על גג הבניין ולשמוע פול טמפל(סדרת מתח), לסרוג, לתפור, עבודות יד, ריקודי עם, לשחק קלאס, חמש אבנים, תופסת שבויים, פורפרות, גוגואים, מחניים גומי ודוקים. בנוסף הלכה לתנועת הנוער העובד והלומד.

חגים בחיק המשפחה

אצל סבתא רבתה שלי חגגו ראש השנה יום כיפור ושבועות. בראש השנה אכלו גפילטע פיש. סבא רבא שלי אכל ראש של דג סבתא רבתא הכינה מרק עוף, כרוב ממולא, סלט מיונז, שניצלים, קציצות ותפוח אדמה.

ביום כיפור מי שהגיע לגיל 12 צם. בצאת החג סבתי הלכה לבית הכנסת להביא לסבא רבא סיגריה וחוזרים הביתה שותים קפה ואוכלים פירות.

בשבועות הייתה ארוחה חגיגית.סבתא אהבה את הבלינצ'ס עם הגבינה ואת הפירושקי (משולשי גבינה) וכל מיני מעדני גבינה שהיו במכולת.

בגיל בת המצווה, סבתא קיבלה טבעת עם אבן כחולה מתנה, תליון לב נפתח ואופניים. חגגו לה את בת המצווה בבית והיום הטבעת נמצאת אצל אחותי שחף שקיבלה אותה בבת המצווה שלה.

חייה הבוגרים

תמונת לתעודת זהות בחיי סבתא

 

סבתי למדה בבית ספר "ויתקין" ברמת אליהו ובתיכון "הגימנסיה הריאלית". מאוחר יותר למדה שנתיים ב"ויצ"ו" רחובות כדי להיות לבורנטית כימית, זאת כי אימה רצתה שיהיה לסבתא מקצוע.

סבתא זוכרת את המורה לשל"ח ששמו עקיבא, שתמיד היה מלמד אותה להיות אנושית, חברותית ולעזור אחד לשני.

ב"ויצ"ו" שיעורי המעבדה היו מעניינים כי ערבבו נוזלים ונוצרו תרכובות חדשות שהתפוצצו והחליפו צבעים. האירוע הכי משמח בחייה הבוגרים היה קבלת תעודת לבורנטית כימית ומסיבת הסיום שארגנה.

מאוחר יותר, המורה שלה לכימיה לקח אותה לעבוד ב"מכון ויצמן" ואז ראתה מעבדה אמיתית בחייה.

שירות צבאי

סבתא שרה חיילת

 

סבתי שירתה בחיל חימוש  פקידת גיוס קישור מילואימניקים.

כפקידה צעירה גייסה כ- 100 אנשי מילואים לחימוש מפקדה היה מופתע על כך שהתגייסו 100 חילי מילואים ובדרך כלל התגייסו כ- 30 חיילים.

הקמת משפחה

סבתא בליל כלולותיה

 

את סבא שלי סבתא הכירה בשכונת רמת אליהו ויצאה איתו 4 שנים ובשנת 1972 התחתנה באולמי "דליה" שבתל אביב. סבתי כשהתחתנה הייתה בת 20 וסבי היה בן 24 והייתה במקווה עם סבתא רבתא שלי.

היא ילדה את דודתי הבכורה כשהייתה בת 21 את אמי שהייתה בת 24 ודודתי הצעירה ילדה כאשר הייתה בגיל 35.

סבי אריה ז"ל נתן לה שם חיבה "סו" כי הייתה משתזפת בים ונהיית אדומה וסו הוא ראש שבט אינדיאני והיא ראש המשפחה.

האירוע הכי עצוב במשפחה היה ב- 2005 כאשר סבי אריה "לאון" נפטר ממחלת הסרטן וסבתא נשארה אלמנה עם שלושת בנותיה שהתחתנו למדו והקימו משפחה.

סבא אריה ז"ל בטיול בתאילנד

 

מקום העבודה הראשון של סבתי היה חנות הבגדים "קפלן" של סבתא רבתא איטה.

סבתי בחרה בעבודה זו כדי לעזור לסבתא רבתא שלי וגם מאוד אהבה לדבר להכיר למכור ובעיקר לעזור לאנשים (עולים חדשים, ילדים עם מוגבלויות, ניצולי שואה בודדים).

כיום סבתי היא אם בית בהוסטל לנפגעי נפש.

היא לא תכננה לעסוק במקצוע זה מילדותה וכל שנותייה הייתה עצמאית ועבדה בחנות בגדים כמו סבתא רבתא שלי. הייתה רוצה ללמוד ריפוי ועיסוק.

מנסיונה חייבים ללמוד כדי להתקדם בחיים ובעבודה, כל דודותי ואמי רכשו השכלה גבוהה.

סבתי יצאה לחו"ל עם אמי ודודותי כשהייתה להן בת מצווה. היא ביקרה כ- 10 מדינות באירופה דרום אמריקה, ויאטנם, קמבודיה, תאילנד, ארגנטינה, ברזיל, קנדה ואפריקה.

כיום תחביביה של סבתא הם לרקוד, לתפור, לשיר, לטייל, ובעיקר להיות עם הנכדים שלה (אני ובני דודי).

לסבתי 3 בנות שלפי דעתה הכייי מקסימות בעולם, 7 נכדים-3 בנות וארבעה בנים. היא רואה את נכדיה לפחות פעם בשבוע ופעם בשבועיים אוכלים ארוחת שישי.

הזוית האישית

בן: אני מאחל לסבתוש שלי המון בריאות אושר שמחה שתמשיכי להיות כמו שאת שתמשיכי לבלות איתנו וגם לא איתנו שתטוסי מלאאאא ושתמשיכי לפנק אותי כמו שרק את יודעת לעשות.

סבתא: לנכד המקסים שלי, היה לי העונג והכיף לעשות איתך את העבודה. אני מאחלת לך שתצליח בלימודים בחיים הרבה, הרבה, הרבה בריאות ושתהיה מאושר כל חייך, אני אוהבת המון המון המון.

בן: חווייתי מן תוכנית הקשר הרב דורי הוא שהיה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא ולהכיר אותה ואת סיפורה יותר טוב וקשרינו נהיה יותר חזק מבדרך כלל ולמדנו להכיר אחד את השנייה.

סבתא: מאז שהתחילה תכנית הקשר הרב דורי חיכיתי למפגשים איתך בימי חמישי. בזכות התכנית הקשר בינינו התחזק ובנה גשר בין עולמי לעולמך. הכנסת אותי לעולמך הדיגיטלי ורכשתי ממך את הידע במיומנויות המחשב שהיה רחוק אלפי שנות אור מעולמי. מעצם המפגשים האישיים בינינו בבית ספר ובבית הכרתי אותך יותר ואתה אותי וחשפת לעולמי "הישן" אותו לא הכרת אך האזנת לסיפוריי בקשב רב שאלת שאלות והבנת את שורשינו.

הקשבנו אחד לשנייה יצאנו לימי כיף ביחד וניצלנו זמן איכות ליצירת קשר עמוק יותר שגרם לי להכיר צדדים נוספים בכך: תחביבייך, חבריך, חוויתך ועוד…

היה לי העונג וניתנה לי הזכות ליהנות מחברתך וללמוד ממך המון. אין ספק שאנצור זאת לעד ליבי.

אוהבת המון

מילון

לבורנטית
מי שמפעיל או מנהל מעבדה

ציטוטים

”''קיבלו צריף, שהשירותים היו בחוץ והקירות היו מקרטון''“