מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייה של סבתא רחל לפני ואחרי השואה

סבתא ואני
סבתא בילדותה, במרכז התמונה
סיפורה של סבתא רחל

סבתא רחל מספרת:

נולדתי ברומניה בתאריך 8.5.1948  כשבוע לפני הקמת המדינה וכשלוש שנים לאחר השואה להוריי קראו קלרה וצבי סורקיס

לשלושת אחיי שנספו בשואה קראו רבקה ירחמיאל והשלישי היה בן פחות משבוע ולא הספיקו לתת לו שם. הוריי ואחיי היו במחנה  באזור טרנסניסטריה רק הוריי שרדו ולמעשה כל המשפחה הושמדה. הוריי תמיד רצו לעלות ארצה אבל היינו בהמתנה לאישור עלייה מהשלטונות הרומניים ובנובמבר 1963 קבלנו את האישור המיוחל ועלינו ארצה כשכל רכושנו זה מזוודה.

אני בילדותי, במרכז התמונה

כשהגענו ארצה חיינו במעברה אזבסטונים בקריית יובל ירושלים אחריי שהגענו והתיישבנו בארץ היה קשה להתאקלם מבחינת השפה והחברה. אני למדתי בבית הספר החקלאי מקווה ישראל ומעת לעת התאקלמנו במדינה החדשה. לאחר הלימודים עבדתי במטה הארצי של המשטרה עד שנת 2003 כשפרשתי. אמי נפטרה בשנת 2005 ואבא נפטר בשנת 1984.

נשאתי בשנת 1971 ונולדו לי שלושה ילדים: נועה, ירון ומיכל ילדי בגרו ומהם יש לי היום שבעה נכדים ואני מאושרת שניצחנו את השכול והקמנו משפחה יפה שמחה ומלוכדת בארץ ישראל.

הזוית האישית

נועם: התכנית הזאת גרמה הרבה הנאה לי ולסבתא שלי. בזכות המפגשים הללו הכרתי את העבר של סבתא ומשפחתה. ביקרנו יחד ולמדנו דברים חדשים במוזיאון בית התפוצות ובעיקר נהנינו להיות וללמוד ביחד.

מילון

אזבסטונים
בתחילת שנותיה של שכונת קריית יובל נבנו בשכונה בתים דו-קומתיים כשבכל בית יש ארבע יחידות דיור על שטח של פחות מחצי דונם. הבתים היו מצופי אבן "דבש" פראית ובשל כך הוענק להם הכינוי: "בתי אבן", יחידות הדיור הללו היו קטנות (כ-33 מטר רבוע). יותר מאוחר הצטרפו אל בתי האבן צריפים עשויים עץ ואזבסט שכונו בשם "אזבסטונים". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל חיינו היינו בהמתנה לאישור המיוחל מהשלטונות הרומניים “