מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חייה של סבתא רותי

ליה וסבתא רותי בבית הספר.
החיילת רותי
מסורת זו מסורת

סבתא רותי בת 75, רותי ילידת הארץ, אימא לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים. רותי מספרת על ילדותה ואיך גדלו בארץ פעם.

בילדותי גרתי בצריפים החיים היו מאוד קשים. הייתה תקופת צנע כשההורים היו שולחים אותנו לקנות בצרכנייה היינו משלמים עם פנקס תלושים. וכך גדלנו בצריפים משפחה גדולה 8 אחים ואחיות. את רב המשחקים שיחקנו בחצר כמו: 5 אבנים, קלאס, מחניים ועוד….גדלו בישוב שנקרא טוברוק ולמדנו בקרבת מקום. וכך עם השנים עברנו מהצריפים לשיכון של עמידר. עם הזמן הכל השתפר ועברנו מלשלם בתלושים לשלם בכסף רגיל.

בשנות ה- 60 התגייסתי ושרתה בנח"ל. את הטירונות עברה במחנה 80. בצבא מיד לאחר הטירונות עשינו שנה בגבעת ברנר עבדנו שם בחקלאות. אחרי שנה הבנים התגייסו לנח"ל מוצנח והבנות עברו לקיבוץ צובא (לרגלי ירושלים) שם גם עבדנו בחקלאות, בתי ילדים. ההנאה הגדולה ביותר שלי הייתה עבודה הטיולים ברחבי ארצנו היפה. כשהשתחררתי מהצבא חזרתי לבית שלי בנתניה. לאחר חופשת שחרור חיפשתי עבודה – הייתי חייבת לעבוד כדי שתהיה פרנסה. עבדתי בבית חרושת ליהלומים והמשכתי לגור בבית הוריי.

במשך הזמן הכרתי את מוטק'ה לקסמן – היינו חברים שנה, וכעבור שנה התחתנו – חיינו חיי משפחה ונולד הבן הבכור שלי – ארז – עזריאל ועזר לקסמן – נערכה "ישיבה" עם הדודה ובעלה (דודי היה מנהל ביה"ס) איך לקרוא לבן הבכור שלנו? הדודים אמרו: עזר, עזריאל לא ממש הסכמנו לשם ואז נבחר ארז ובת.ז. כתוב עזר, עזריאל, ארז לקסמן.

החיים בקיבוץ המשיכו ואז אחרי 3 שנים נולד בני השני הראל המשכנו לעבוד ולגור בקיבוץ כעבור שבע שנים עזבנו את הקיבוץ לבית ספר החקלאי בכנות ושם עבדתי כאם בית. כעבור שנתיים עזבנו לכפר אביב. עד עצם היום הזה אנו גרים שם 43 שנים. ובמהלך השנים נולדה לנו בתי עינב. שנולדה בכפר אביב, שלושת ילדיי נשואים ויש לי 8 נכדים.

מסורות חשובה שמתקיימת מידי שנה בשנה בתוך משפחתי המצומצמת את חג ראש השנה אנחנו חוגגים במדבר פארן כל הילדים והנכדים שלי. נוסעים למדבר פארן ומטיילים ואוכלים את ארוחת החג משותפת ביחד והכי חשוב מבלים ביחד.

סרטון סיכום שנה

הזוית האישית

סבתא רותי: מאוד שמחה שבאתי לתכנית זו בפעם השנייה. אני מאחלת לנכדה שלי שתלמד על עבר והיסטוריה של כל המשפחה מכל הכיוונים.

ליה: שמחתי ללמוד על ההיסטוריה של סבתא רותי, סבתא רותי סבתא מצחיקה שנהניתי איתה בכל מפגש ומפגש. היה כיף ומאוד, מאוד נהניתי ומצחיק היה בטיול לבית התפוצות.

מילון

צנע
תקופה שבה המצב הכלכלי במדינה היה קשה מאוד. גרנו בצריפים ולארוחת בוקר הכינו לנו לחם עם מרגרינה ובימים טובים יותר אכלנו לחם עם ריבה.

ציטוטים

”להאמין בדרך שלך...“