מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חג הפסח האהוב על יהודית עמרם

מתימן לארץ ישראל - הסיפור של יהודית עמרם

אני
שלום קוראים לי יהודית עמרם. אני בת 80, נולדתי בתימן בשנת 1935. להורים שלי קראו רומיה ויעיש. אנחנו במשפחה 9 אחים : שלמה, רחמים, שרה, מרים, זכריה, יוסף, ברכה יונה ז"ל ואני. אני השלישית מכל אחיי. בתימן התגוררתי בעיר הבירה של תימן "צנעה".היינו 5 בנות ו- 4 בנים.
ילדותי
בילדותי לא הייתי הולכת לבית הספר כי כך נהגו כל בנות תימן, ולכן אני לא יודעת לקרוא ולכתוב. בילדותי הייתי משחקת בחמש אבנים וקלאס. ועוזרת לאמי.
 
מות אמי
אמא שלי מתה מפחד כשהייתה יורדת לטחון את החיטה כדי כשיהיה קמח היא סיפרה לאבי ואמרה לו שהרימו אותה שדים ומאז חלתה ומתה. 
 
עלייתי לארץ ישראל
בשנת 1945 כשהייתי בת  10 עליתי לארץ, עליתי לארץ במטוס. לקח לי ולמשפחתי חודש להגיע לא"י, כשהגענו לארץ היינו במעברת לוד ואח"כ הגענו למעברת ראש העין. כשהגענו לא"י אחותי מרים נחטפה כשהייתה בת 4 בלבד, אמי ישבה במשרד עד שיחזירו את ביתה. אמי ישבה 4 ימים בלי אוכל ומים עד שיחזירו אותה. ולאחר 4 החזירו אותה. באותה תקופה חטפו הרבה ילדים של העולים מתימן.
 
חתונתי
בחתונות היינו יושבים ברצפה כי לא היה כסאות, בחתונות היינו אוכלים מסיר גדול מאוד ובתוכו נמצא מרק עם בשר ותפוחי אדמה וגם היינו אוכלים אגוזים ואפונה. לפני שהתחתנתי גרתי ב- "יד המעביר", זה לא היה בית אלא צריף. כשהתחתנתי הייתי בת 17, התחתנו בנס ציונה באיזה בית, התלבשתי בשמלה לבנה רגילה שיש לי.
 
חפץ חשוב ללבי שקבלתי מבעלי
בעלי היה צורף, והוא היה מביא את רוב הפרנסה לבית. ובנוסך לכך הוא היה סופר סתם והוא היה כותב ספרי תורה, תפילין, מגילות של בית כנסת ומזוזות.בעלי נפתר שהיה בן 73 לפני 15 שנים. 
יש לי חפץ חשוב מאוד, קוראים לו טבעת, הטבעת הזו חשובה לי מאוד כי זה מזכרת מתימן שקיבלתי מבעלי יחיא, מזכרת זו חשובה לי מאוד סיבה קיבלתי את הטבעת מבעלי והוא נפטר ולכן היא חשובה לי מאוד סיבה.
האוכל בתימן
בתימן היינו אוכלים בשבת: חמין, מצות, מרק, חילבה וקובנה גם בשאר ימי השבוע היינו אוכלים אוכל זה, באותה תקופה לא היה כפיות אז היינו אוכלים את המרק עם 3 האצבעות: אגודל, אצבע ואמה. היינו אוכלים את המרק עם פיתה. בין הארוחות (בוקר, ערב וצהריים) לא היינו אוכלים שום דבר לא תפוח, בננה, תפוז ואגס.                                   
 
חג הפסח
אני בחרתי לספר לכם על חג הפסח כי… הוא חג שבו נפגשים כל המשפחה. אנחנו עושים את חג הפסח בביתי. אנחנו עורכים את השולחן כך: עורכים  שולחן ארוך ומניחים עליו מפה יפה, כלים נאים,קערת הפסח, עם בשר, חרוסת, ביצים, מצות, יין, כרפס, מרור ועוד…את החרוסת שלי אוהבים כולם.
מתכון לחרוסת של יהודית
 
מצרכים: 1/2 כוס תמרים קצוצים, 1/4 כוס תאנים יבשות קצוצות, 1/4 כוס יין מתוק, 1 כף שומשום1/2 כפית ג'ינג'ר מגורד
 
1/2 כפית כוסברה קצוצה, 1 כף קמח מצה , קורט פלפל
אופן ההכנה: טוחנים במעבד מזון את התמרים והתאנים, מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים.
 
העשרה
יהודי צנעא: "נעא היא בירת תימן והעיר הגדולה במדינה. העיר מהווה את אחד ממחוזות תימן המכונה "אמאנת אל-עאסימה" (????? ???????), והיא מחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות….מסורת הייתה בידי יהודי צנעא שהם שהקימו את העיר בג'בל נוקום המשקיף עליה (בשרידים ארכאולוגיים שם נמצאו כתובות יהודיות). יהודי תימן כינו את העיר גם בשם "אוּזָל"
 
צורף: "צורף הוא בעל מלאכה שמקצועו הוא צורפות, כלומר עיבוד מתכות אצילות (כסף, זהב, ופלטינה) לשם ייצור תכשיטים, לרוב תוך שיבוץ אבנים יקרות בתכשיט. יש המשתמשים גם במתכות כגון נחושת, אלפקה ופליז.
מורה מובילת תכנית הדס אוחיון"
 
תשע"ו

מילון

יהודי צנעא
צנעא היא בירת תימן והעיר הגדולה במדינה. העיר מהווה את אחד ממחוזות תימן המכונה "אמאנת אל-עאסימה" (????? ???????), והיא מחולקת לעשר יחידות שלטוניות משניות....מסורת הייתה בידי יהודי צנעא שהם שהקימו את העיר בג'בל נוקום המשקיף עליה (בשרידים ארכאולוגיים שם נמצאו כתובות יהודיות). יהודי תימן כינו את העיר גם בשם "אוּזָל"

צורף
צורף הוא בעל מלאכה שמקצועו הוא צורפות, כלומר עיבוד מתכות אצילות (כסף, זהב, ופלטינה) לשם ייצור תכשיטים, לרוב תוך שיבוץ אבנים יקרות בתכשיט. יש המשתמשים גם במתכות כגון נחושת, אלפקה ופליז.

סקייפ
תקשור דרך וידאו בלייב.

סופר סתם
אדם שכותב מזוזות ,תפילין ,ספרי תורה ומגילות

ציטוטים

”מה שה' עושה הכל לטובה“