מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חג הפסח בעבר ובהווה

ציונה ומאי בבית ספר ארזים
חוגגים את חג הפסח
את המצה הכנו באופן ידני ליד בית הכנסת

שמי סוניה ציונס- כץ ונולדתי בוילנה שבליטא בשנת 1948.                    
יש לי אח יחיד בשם צבי. הקשר בינינו היה מצוין, אך כיום הוא מתגורר בארה"ב.
 
 
כאשר הייתי בוילנה גרתי עם סבא יצחק- מאיר אלסנברג, סבתא קלי, אמא גניה ואבא מיכאל (מישה).    
סבי היה אדם דתי מאוד. אמי וסבתי שמרו בקפדנות על כשרות למרות שבעבר היה מאוד קשה לקיים זאת.
 
 
 
 
חג הפסח בילדותי
את חג הפסח חגגנו יומיים. בהיותי ילדה, החג היה מאוד יפה ומשמעותי עבורי משום  שדרך סבי הכרתי את ההיסטוריה של העם היהודי, כמו את סיפור יציאת מצרים והתעניינתי בזה מאוד.
את המצה הכנו באופן ידני ליד בית הכנסת על מנת שלכל היהודים יהיה אוכל כשר בחג הפסח. היו מגיעים גם מערים אחרות כדי לקנות מצה מוילנה. למרות שבית הכנסת היה רחוק, הייתי מקפידה ללכת לשם ובעצם זה היה מקום המפגש של המשפחה ואף של כל היהודים בכלל.
                       
היה לי דוד בשם יעקב פלסברג היחידי שניצל במלחמת העולם השנייה. כל פעם שהיה מגיע לחג והיה יושב לידי הייתי מתרגשת מפני שרק אז המשפחה הייתה שלמה עבורי.
 כשהוא התחתן הוא ומשפחתו גרו יחד אתנו.
עלייה לארץ
בשנת 1971 התחתנתי עם בעלי שקוראים לו אהרון ציונס.  הוא הגיע מעיר שנקראה פונוויץ' ומשם הוא הגיע לוילנה כדי ללמוד ושם הכרנו.
 
 
בשנת 1972, שנה אחרי, קיבלנו אישור לעלות לארץ ישראל , כאשר הייתי בחודש השמיני להריוני.
באותו הזמן נפטר סבי בוילנה  בשנת 1970, עלינו סבתי אמי ואבי אחי ובעלי . טסנו אל הארץ , הדרך הייתה קצת ארוכה כי הגעתי ברכבת לעיר הגבול  ברסט ומשם שוב נסענו ברכבת שוב עד וינה שבאוסטריה ושם שהינו שלושה ימים ומשם הדרך לישראל הייתה בטיסה . כאשר הגענו לארץ ישראל, גוף שטיפל בעולים חדשים- הסוכנות היהודית, פזרו אותנו ברחבי הארץ.
                        
אני ובעלי נשלחנו למגדיאל שבהוד השרון בעזרת הדודה של בעלי (ציונה כהן) וגרנו שם במשך חודש .
הוריי ואבי היו אצל דודה שלי מצד אבי באשדוד ולאחר חודש ימים הצטרפתי אליהם. לאחר מספר ימים אחי נשלח ללמוד עברית בגבעת ברנר. 
 
בגיל 24 ילדתי את בתי הבכורה איריס ולאחר כחודש הלכתי ללמוד עברית במרכז קנדה שבאשדוד ובעלי הלך לעבודה על מנת לפרנס את המשפחה.
 
כיום יש לי שלושה ילדים וחמישה נכדים וחג הפסח מאוד משמעותי  בשבילם כמו שהיה משמעותי בשבילי כשהייתי קטנה.
 
לאחר שנה שעליתי לארץ הצטרפה אלינו משפחתו של דודי (יעקב אלסברג אח של אמי ) ובעצם את חג הפסח במשפחה אנו חוגגים ביחד. אנו נוהגים ללכת לתפילה בבית הכנסת ביחד ובזמן הארוחה, כולנו נוהגים לשבת סביב השולחן וכל אחד בתורו קורא את ההגדה של פסח. נכדיי קוראים את ארבעת הקושיות .
 
 
ישנם מנהגים מבית סבא וסבתא שאנו נוהגים לקיים כיום  כמו: המאכלים, התפילות ואותו סדר החג  שנהגנו לעשות בעבר בוילנה. את חג הפסח בוילנה נהג להוביל סבי זיכרונו לברכה  וכיום דודי מחליף אותו בתפקיד זה והוא יושב בראש השולחן כמו שנהג סבי לעשות.  
 
תשע"ו 2016 
מנחה ישובית ניצה דה פורטו

מילון

יהדות וילנה
יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו. קהילת יהודי ליטא הייתה בעלת ייחודיות משלה, ונודעה כמעוז הלמדנות התורנית והישיבות הגבוהות, לצד השכלה לא-תורנית.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”דרך סבי הכרתי את ההיסטוריה של העם היהודי.“