מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חג הסוכות באנטוורפן בבלגיה

יצחק ומנור
יצחק כילד
שמירת הצביון היהודי לאחר מלחמת העולם השניה

נולדתי במזרח פולין בעיר שדליץ בשנת  1935 בן לאסתר וישראל וייסמן. היינו 3 ילדים ואני הצעיר מביניהם. ב -1939, בתחילת מלחמת העולם השנייה, ברחו הוריי יחד עם אחותי, אחי ואני עם חיילי הצבא האדום. ברחנו לרוסיה ומרוסיה שלחו אותנו למחנה עבודה בסיביר. אחרי שנה שהיינו במחנה העבודה אבי נפטר ממחלת מלריה. אמי המשיכה לעבוד בחקלאות באיסוף תפוחי אדמה, סלק סוכר, וכל מה שהתאפשר לה להחביא מתחת לשמלתה בשביל להאכיל אותנו. באותו הזמן סבלנו בחרפת רעב בשל התקציב הזעום של 100 גרם לחם ליום. לאחר שאבא נפטר עזבנו את מחנה העבודה והלכנו ברגל 120 קילומטר בתקופה מאוד ארוכה צעדנו וישנו בשוחות או באסמים בכפרים אצל גויים טובים, עד שהגענו ליעדנו.

במהלך תקופות הרעב השונות נאלצנו להכין קציצות מסירפדים שקטפנו בדרך עד שהגענו לעיר הבירה סיפטיבקר (סיקטיוקאר) עיר הבירה של סיביר (שם הטמפרטורות הגיעו ל-50 מעלות מתחת לאפס ואם היה מעל ל-45 מעלות מתחת לאפס לא הלכנו לעבודה והתחממנו עם  פיצ'ניק שזה תנור חימום ענק שמאפשר לחמם את כל המשפחה) שם פגשנו את דודנו וילדיו ונשארנו שם עד שמלחמת העולם השנייה הסתיימה.

בשנת 1944 התגוררנו באוקראינה יחד עם לפחות עוד 20 משפחות במבנה אחד מאולתר שפיסות בד הפרידו בינינו. חזרנו לפולין ברכבת משא. כשהגענו בא אדם מטעם ג’וינט ואמר שהוא מוכן לקחת את הילדים לארץ ישראל ואז התחיל מסע שבו אחי ואני נסענו עם הג'וינט לפראג ומשם נסענו לצרפת. בגלל שהיינו רזים מאוד והתקציב היה זעום אז העבירו אותנו לבלגיה ושם למדנו אני ואחי תורה וכתיבה בצרפתית ופלמית בבית ספר בו לימדו מורים יהודים ונוצרים-"יסוד התורה". משעה 08:00 עד שעה 10:00  מורים יהודים ומשעה 10:00  עד 16:00 מורים נוצרים.

בשנת 1945 עם סיום המלחמה עשינו את דרכינו חזרה לפולין, בפולין הצטרפנו אני ואחי לעליית הנוער בזמן שאחותי הייתה עם אימא שלי בפולין. במסגרת זו שהינו במוסד יתומים בבלגיה שם התחלנו ללמוד בפעם הראשונה בחיינו.

בשנים 1948-1953 גדלתי במוסד "יסוד התורה" בבלגיה בעיר אנטוורפן. בכל חג סוכות היינו גדולי המוסד יסוד התורה ואני אוכלים בסוכה וגם מתפללים  גם בערב ותפילת מעריב. וכשירד גשם הינו סוגרים את הגג וכשהגשם נפסק פתחנו  את הגג. הסוכה הייתה באותו מקום כל השנה ושימשה לנו כמחסן.  בסוכות שמנו שרך חדש. וכך כל שנה החלפנו את השרך, אכלנו והתפללנו בסוכה.

למדתי במקום מספר שפות  צרפתית, פלמית, עברית ותנ"ך.

בשנת 1953 עליתי לארץ ישראל  באמצעות הג'וינט.

בישראל פגשתי את אימא שלי אסתר ואחותי סוניה איתה ואסתר והאח שלי שמחה והאחות שלי שהקדימו אותי ועלו לפני.

לאחר אחד עשר חודשים התגייסתי לצה"ל ושירתתי בחיל התותחנים, ובנוסף השתתפתי בכל מלחמות ישראל.

בשנת 1963 התחתנתי עם ענת נולדנו לנו שני ילדים. לבן קראנו בשם ישראל לזכר אבי ועל שמו, ובת שקראתי לה חגית בגלל שנולדה בל"ג בעומר ומהם היום יש לי שבעה נכדים.

הזוית האישית

יצחק: הרגשתי שעכשיו אני מספר את קורות חיי בפעם השנייה, שבה הרגשתי קצת עצוב כי נזכרתי בדברים העצובים שעברתי במהלך חיי מנור: הרגשתי שאני מכיר יותר טוב את סבי וגם שאני מבין עכשיו מה הוא חווה בחייו וגם שמחתי שהוא מספר לי מה שהוא לא מספר לרבים.

מילון

פיצ'ניק
תנור חימום אשר מאפשר לחמם משפחה שלמה

ציטוטים

”בגיל 10 במוסד יתומים בבלגיה התחלתי ללמוד בפעם הראשונה בחיינו.“