מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חבלי העלייה של סבתא דבורה

סבתא דבורה ואני
סבתא דבורה וסבא שלמה ז"ל מיום חתונתם
סיפור העלייה של סבתא מהודו לישראל

סבתי נולדה בהודו (מומביי) בשנת 1944 ובשנת 1958 בהיותה בת 14 משפחתה והיא עלו לארץ ישראל.

חבלי עליתה של סבתא דבורה:

סבתי נולדה בהודו והיא הבת הבכורה מבין הבנות, המיקום של סבתי במשפחה הגרעינית הוא 2 מתוך 9. סבתא עלתה לישראל לאחר שסיימה בית ספר יסודי. בהגיעם לארץ נשלחו לאולפן לצורך למידת השפה העברית.

קשיי העליה והקליטה הגיעו לידי ביטוי בכך שעל סבתי בשל היותה הבת הבכורה היה, לעזור בגידול אחיה ואחיותיה, וזה כלל עזרה בבישולים ועבודות משק הבית, וכל זאת מכיוון שהוריה היו עסוקים בפרנסת המשפחה. (אבא של סבתי עבד בתחילה כפועל בניין ולאחר מכן כאזרח עובד צה"ל ואמא של סבתי עבדה במשק בית).

במעברה בבאר שבע (1958) גרו יהודים שעלו מכל העדות (מרוקאים, תוניסאים, כורדים ופולנים), רובם היו משפחות עם מספר נפשות גדול, שלא כמו היום. באותה תקופה היו יחסי שכנות טובים מאוד בין השכנים במעברה וזה כלל עזרה ואפילו החלפת מטעמים, כך שכולם טעמו והכירו גם מאכלים של עדות אחרות.

הצריף במעברה היה עשוי פח, הצריף והיו בו 2 חדרי שינה וסלון. המשפחה של סבתי כללה 11 נפשות (9 אחים + 2 הורים) הם חיו במעברה בין השנים 1958- 1960. לאחר כשנתיים משפחתה קיבלה דירה בשיכון ג' בבאר שבע.

סבתא דבורה שיחקה עם אחיה ואחיותיה, לאחר שסיימה את מטלות הבית (בישול וניקיון), המשחקים האהובים עליה במיוחד היו: חבל, חמש אבנים, מחבואים ותופסת.

בשנת 1961, בהיותה בת  17 הכירה סבתי את סבי (שלמה ז"ל) הם התארסו וזמן קצר לאחר מכן התחתנו (סבתי הייתה בת 18.5 ביום חתונתה).

 

הוריה של סבתי ביום חתונתם

סבתא וסבא בחתונה

הזוית האישית

נהניתי מאוד לשמוע את סיפוריה המרתקים של סבתי. אני מאחלת לסבתא שתחייה עוד שנים רבות ותמשיך להכין אוכל הכי טעים בעולם ולהיות אוהבת כמו תמיד!

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

ציטוטים

”בחיים צריך מזל! “