מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילד הראשון של קיבוץ בית השיטה

אני וסבא בבית
סבא כשהיה ילד
הילד הראשון של בית השיטה

זיכרונות של יובל שרון, הילד הראשון של קיבוץ בית השיטה

במשך כל ילדותי מגיל ינקות, גדלתי בבית תינוקות ובבתי ילדים. בכל חדר לנו 6 ילדים ביחד, בלילות היה חושך מוחלט ובין בתי הילדים הסתובבה שומרת שהאירה את הדרך עם פנס רוח שעבד על נפט. במרכז החדר היה סיר שבו יכולנו לעשות פיפי בלילה במידת הצורך, בלילות ירח מלא ראינו את הסיר אך בלילות אחרים היינו צריכים" לנחש" איפה הסיר ולעיתים גם התנגשנו זה בזה בדרכינו לסיר.

בזמן מחלות הילדות, את הילדים היו שמים ב"הסגר" כלומר השאירו אותנו בגן וההורים היו באים לבקר אותנו.

מאלבום תמונות ילדות של סבא

בערבים היינו נוהגים לערוך קומזיצים וההורים היו מספרים לנו סיפור בהמשכים ליד המדורה. האחים שלי גרו בבתי ילדים אחרים והיינו נפגשים רק אחרי הצהריים בבית ההורים. בית הילדים הוא היה הבית שלנו בו אכלנו, התקלחנו, ישנו ובילינו את כל זמננו.

כשהגענו לכיתה א' עברנו לבית אשר בו גם למדנו. החל מכיתה א' מידי יום לאחר הלימודים הלכנו לעבוד בענפים השונים בקיבוץ. אני אהבתי במיוחד לעבוד בדיר ולהאכיל את הטליים. כשקצת התבגרנו הצטרפנו לגיוסים של כל החברים בקיבוץ.

מידי אחר הצהריים היינו הולכים לבתי ההורים שלנו לבלות איתם עד לשעת ארוחת הערב, לאחר ארוחת הערב שאנחנו אכלנו בבית הילדים וההורים בחדר האוכל, ההורים היו באים להשכיב אותנו ולספר לנו סיפור לפני השינה. לעיתים בלילות כשחלמתי חלום מפחיד או שסתם התעוררתי, הייתי "בורח" לבית ההורים שלי, ובבוקר הם היו מחזירים אותי לבית הילדים לפני שהם יצאו לעבודה.

היינו ילדי פרא, הראשונים של הקיבוץ, הסתובבנו יחפים, חצי ערומים ועשינו הרבה מעשי שובבות, כמו ללכת לאוהלים של הפלמ"ח, מתגנבים לאקונומיה.

אני חושב שהיתה לי ילדות נהדרת, אני בהחלט מאוד מאוד אהבתי את הלינה המשותפת וחושב שחבל שזה נעלם מהעולם. יש לי זיכרונות מאוד יפים מהלינה המשותפת.

 הנער – סבא שלי בקיבוץ

הזוית האישית

עדי שרון: שמחתי מאוד לשמוע על סיפור חייו של סבא, לשמוע יותר על הילדות שלו ולבלות איתו

מילון

אקונומיה
המחסן מזון של הקיבוץ שהיה בתוך המטבח בחד האוכל.

ציטוטים

”לינה משותפת נשמעת לי כמו חוויה משותפת לילדים, למרות שאני רוצה להישאר לישון בבית.“