מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זכרונות ילדות מהמושבה

סבתא רוחלה והנכד אורי
רוחלה במושבה - 1953
זכרונות ילדות מהמושבה שלי בשנת 1956

שמי רוחלה שדה ונולדתי בגרמניה בעיר שבבישל בשנת 1947. עלינו לארץ אחרי קום המדינה ב- 1949 ישר לאוהל ברחובות משם לצריף ולאחר מספר שנים עברנו לבית, ממש בית, קטן מבטון וממש שלנו ועיקר העיקרים הוא שכל השכונה מוקפת פרדסים. רחובות היא העיר שלי או יותר נכון המושבה שלי. יש לי  פינה חמה ואוהבת בלב למושבה.

עד היום אני עוצמת עיניים נושמת את ריח הבושם הנפלא של הפריחה וחשה במיץ התפוזים ניגר על פניי. למרות זאת ימים לא קלים ליוו אותנו ב-1956. תקופה ארוכה הופרה השלווה שלנו על-ידי קבוצות של ערבים שחדרו לארץ ממצרים, הרגו וחיבלו ברכוש. אבא קרא להם פדאיונים ואימא מסתננים, אך שניהם התכוונו לאותו דבר. כדי לפתור אחת ולתמיד את הבעיה יצא הצבא למבצע סיני (קדש).

אני הייתי בת תשע ואחי אריה בן אחת עשרה. נאלצנו להישאר בבית ולא לשחק בחוץ. עם רדת החשכה אבא היה יוצא לשמירה מה שנקרא אז, "הגנה אזרחית".

כולם היו מסתגרים נעולים בבתים. אימא ריכזה את כל המיטות והשולחנות במרכז החדר שמה שמיכות וכריות מתחתם ושם בילינו כל לילה וכדי שלא ישעמם הזמנו חברים לישון אתנו. בבוקר יצאנו לבית הספר, כן כן למדנו למרות החששות. עשינו את דרכנו כל בוקר לבית הספר המרוחק, חצינו את הפרדסים בשביל שכבשו רגלינו מזה שנים וכדי שנהיה מוגנים חפרו לנו לאורך הדרך תעלת הגנה, אבא היה מתרגל אותנו כששומעים רעש של אווירון או כל רעש אחר קופצים מיד לתעלה, מתכופפים עם הידיים על הראש ומחכים לשקט.

וכך עברנו את 8 ימי המבצע. את הקפיצות לתעלות ההגנה שיכללנו והמצאנו משחקים כיד הדמיון  הטובה עלינו, בלילות סיפרנו סיפורי עלילה מפחידים ופחדנו, כן פחדנו מאוד אבל היינו ביחד ועזרנו אחד לשני. צחקנו המון למרות הפחד ואכלנו מלא מלא …..תפוזים.

ועד היום התפוזים טעימים לי כמו פעם בניגוד למבצעים הצבאיים בעזה שממש אין להם סוף.

הזוית האישית

אורי – היה לי כיף עם סבתא במפגש על חנוכה כי היה יום הולדת בחג וגם ואהבתי את הסיפור של סבתא של הרדיו. בנוסף, הטיול לבית התפוצות – אהבתי את התערוכה על בתי הכנסת. סבתא – היה לי מאוד כיף לבלות זמן עם אורי לבד, לגלות דברים שלא ידעתי עליו. היכולת של אורי לתת לי הרגשה שהוא דואג לי, מציע לי דברים כמו: לשתות, לשבת לידו באוטובוס ובכיתה וכו'. עברנו חוויות שהוא גילה בהן התעניינות ואני נהניתי לספר לו על דברים שהוא לא ידע עליי כמו עץ התפוזים. רוחלה משתתפת בתכנית בפעם השנייה. בשנת 2016 השתתפה עם הנכד זיו (אח של אורי) וכתבה את הסיפור: פורים בשכונת סלע ברחובות בשנות ה – 50

מילון

פאדיון
כינוי משותף לקבוצות טרור שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות פיגועי טרור החל מאמצע שנות ה-50 ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות ה-60.

ציטוטים

”ועד היום התפוזים טעימים לי כמו פעם בניגוד למבצעים הצבאיים בעזה שממש אין להם סוף.“