מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זכרונות חיי טיבי

במהלך תכנית הקשר הרב דורי
כילד בגן משחקים ברומניה
מילדות ברומניה עד בגרות בישראל

שלום קוראים לי טיבי (יעקב) פרידמן וברצוני לספר לכם על חיי.

נולדתי ברומניה בשנת 1947 בעיר ז'יבוו. להוריו קראו אבא זולתן יליד 1909 ואמא אידה ילדת 1922.

אימי אידה נלכחה למחנות ריקוס בגרמניה יחד עם אחיה ואימה מיד הופרדה מאימה שנלכחה ונרצה בתאי גזים, ואחיה בכור גם הוא נהרג במחנות הריכוז, שני אחים נוספים שרדו את המחנות וחזרו לביתם בתום מלחמת העולם השנייה.

אבי זולתן נלקח למחנות עבודה ברוסיה ושרד את מלחמת העולם השנייה, אבי היה נשוי, אשתו הראשונה והתינוקת שלהם נלקחו ישירות לתאי הגזים ומתו.

לאחר מכן פגש את אבי את אידה, אמי והתחתן איתה. לאמי (אידה) נולדו שני ילדים אני (טיבי) ואחותי יהודית. אחותי הייתה קטנה ממני בשנה וחצי.

כילד בגן משחקים ברומניה

למדתי בבתי ספר שונים כולל בית ספר מקצועי בעיר אוראדיה. למדנו בבית הספר כמה שפות: רומנית, הונגרית, רוסית לבחירתנו. אחר הצהריים הייתי יוצא עם החברים לכפר שיחקתי עם חבריי בשלג ובבוץ, לא היו בתקופה הזאת מכונות כביסה ואת הבגדים שלכלכנו שטפנו וכבסנו ביד בברז עם מים.

בגיל 7 עברנו להתגורר בעיר אורדיה, בעלת 150,000 תושבים. שם הייתה לי התאקלמות לא פשוטה בסביבה החדשה והחברים החדשים. מצאתי חברים חדשים, בחורף היינו מחליקים על הקרח ובקיץ היינו הולכים לשחות בריכה העירונית.

בגיל 13 עליתי לתורה בבר המצווה שלי בבית הכנסת המקומי. לאחר מכן השלמתי לימודים כולל בית ספר מקצועי במגמת חשמל.

העלייה לישראל

הריי החליטו לעלות לארץ ולאחר מאמצים רבים קיבלנו אישור לעלות לישראל. הדרך לארץ לקחה כשבוע ימים ברכבות, מטוס ואנייה. עליתי לארץ בשנת 1964 לעיר קריית טבעון.

לפני הגיוס לצבא הייתי באולפן בקיבוץ חולתה כ-3 חודשים ושם למדתי עברית. באותה שנה התגייסתי לצה"ל לחיל השריון, שם היה מאתגר אך מלמד וההתאקלמות הייתה יותר קלה. השתחררתי מהצבא בשנת 1967 ומיד התקבלתי לעבודה במפעל לייצור לוחות חשמל. בהתחלה כפועל ובהמשך עליתי לדרגה של מנהל.

כעבור חודש פרצה מלחמת ששת הימים והשתתפתי בה כמילואימניק, כשיריונר בגדה המערבית.

המשכתי בעבודתי במפעל לייצור לוחות חשמל, במסגרת עבודתי השתתפתי במספר קורסים מקצועים. בשנת 1971 נישאתי לאשתי רבקה, ונולדו לנו שלושה ילדים: ערן, ירון ולימור.

בשנת 1973 השתתפתי במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן ושם נהרגו מספר חבריי מהגדוד.

בשנת 1998 בני ירון בן ה-23 יצא לטיול לאחר הצבא, לטיול לדרום אמריקה ונהרג בתאונת מצנחי רחיפה.

ניהלתי מפעלים לייצור לוחות חשמל עבור התעשייה בארץ במשך כחמישים שנה. כיום אני גמלאי, נפגש עם חברים ועוסק בתחביבי בציור ונהנה מחמשת הנכדים שלי.

מבחר מציורים שציירתי

ציור הילדה: "מה אומרות עיניה?"

סופרמן – "אגרוף המחץ"

ציור הגברת הצבעונית

הגברת עם הכובע

הזוית האישית

סיפורו של יעקב טיבי כפי שסופר לרוני פרידמן ונעמה רביב במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

קישור לסיפורה של אשתו "זכרונותיה של רבקה פרידמן"

מילון

אוראדיה
עיר בטרנסילבניה הצפונית, רומניה. עד 1918 ובשנים 1944-1940 הייתה אוראדיה בשליטת הונגריה. בשנת 1736 נרשמו במקום עשר משפחות יהודיות, מיוצאי מוראביה, מבוהמיה ומפולין. העיר גדלה במהירות מסוף המאה ה- 18 וב- 1787 הושג רשיון להקמת בית-כנסת ראשון. אתר בית התפוצות

ציטוטים

”ידעתי לבלות ולהנות“