מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זכרונותיי: נילי תמר

מפגש תיעוד בבית הספר
בגיל 12 ליד הבית ברמת יוסף ברקע בית ספר
סבתא מספרת על ילדותה

שמי נילי תמיר, גדלתי בבת ים. יש לי אחות גדולה ממני, היא נולדה בשנת 1957, שמה חיה רפפורט והיא גרה בראשון לציון.

בשנות הילדות שלי היה מאוד פשוט, לא היה מה שיש היום. היה לנו בית קטן מאוד, בבית לא היה לנו מחשב, לא טלוויזיה, לא טלפון ולא מעלית. היו מדרגות והייתי עולה בהם כל יום ארבע קומות. למדתי בבית ספר יסודי דתי שנקרא חב"ד. בבית לא היו לנו משחקים, שיחקנו רק בשכונה, לא הייתה לנו אפשרות ללכת למקומות רחוקים. בשכונה שיחקנו בתופסת, קלאס, חמש אבנים, גם שלוש מקלות ומירוץ שליחים. היו לי אופניים מאוד ישנים ששיפצתי אותם וצבעתי אותם לבדי. כשהייתי קטנה, בשנת 1967, פרצה מלחמת ששת הימים בארץ. ישנו כל השבוע עם השכנים במקלט וזה היה מפחיד בגלל שירו והיו מטוסי קרב בשמיים.

ההורים שלי

אימא שלי, רחל ז"ל, נולדה ביוון בקורפו בשנת 1928 ובגיל שש הם עברו לגור במצרים. הם ברחו מיוון בגלל שהגרמנים הנאצים רצו להשמיד את היהודים שחיו ביוון. בשנת 1948, הם עלו ארצה כל המשפחה. אבא שלי גבריאל ז"ל, נולד במרוקו בקזבלן בשנת 1930, הוא עלה לארץ בגיל 16 לבדו ללא משפחתו עם קבוצת עליית הנוער והוא גדל בקיבוץ. ההורים שלי נפטרו כשהייתי מאוד צעירה: אמי נפטרה כשהייתי בת 14 כמעט ואבי נפטר כשהייתי בת 19.

אני בת שנה בבית שגרנו (צריף מעץ) ברחוב סלמה בתל אביב

תמונה שצולמה בכיתה ה' בבית ספר חב"ד

חפץ מיוחד: זיכרון מסבא שלי דוד אוזמו

סבא שלי דוד, אבא של אמי רשל, נולד בקורפו ביוון. המקצוע שלו היה צורף תכשיטים מזהב ויש לי מזכרת שסבא שלי הכין לאימא שלי, תליון בצורת מזוזה מזהב עם פתח, ישנה אפשרות להכניס בו קלף של מזוזה. התכשיט הזה נמצא במשפחה קרוב למאה שנה, הוא עבר בירושה מאימא שלי אלי והעברתי את התליון לבת הקטנה שלי הדר, כדי שתשמור עליו לדורות.

התליון שהכין סבא 

זיכרונות ילדותי

בשנות ה- 60 הייתי ילדה קטנה. גרנו בשכונת רמת יוסף בבת ים, למדתי בגן עירוני. לא ידעתי לדבר עברית כי בבית דיברו שפה אחרת, (צרפתית וספרדית), ולא יכולתי ללמוד עברית בכזה מצב. רק בגן למדתי לדבר עברית, אחרי הגן למדתי בבית ספר יסודי חב"ד. לאחר שסיימתי בית ספר יסודי עד כיתה ח' המשכתי ללמוד בתיכון "בית וגן" עד כיתה י"ב. לאחר שסיימתי את התיכון התחלתי לעבוד בבנק לאומי עד סוף שנת 2016, אז יצאתי לפנסיה.

התחתנתי בגיל 20 ונולדו לי שלושה ילדים: שלי הבת הבכורה, אורן הבן האמצעי והדר הבת הקטנה, ובמהלך השנים נולדו לי עד היום ששה נכדים: מירון בן עטיה הנכד הבכור, נגה בן עטיה הנכדה השנייה נווה הנכדה השלישית שביט.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר נגבה ראשון לציון בהנחיית המורה המובילה שרון אדם.

מילון

עליית הנוער
תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבי היה צורף תכשיטים מזהב, שמור אצלי תליון מיוחד שהוא הכין במו ידיו “