מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זילפה – זיוה בן שלמה

סבתא זיוה ומיקה
סבתא זיוה בתקופת עבודתה ב"בזק"
אהבה פורצת גבולות

"שמי זילפה, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי. פגשתי את אריאל בן שלמה ז"ל, סבא של מיקה, כך: שנינו עבדנו בחברת "בזק" בשנת 1970. סבא אריאל היה מנהל מחלקת כוח וחשמל "בבזק", ואני הייתי אחראית התקנות. ביומי הראשון לעבודה, שובצנו לעבודה יחד. בסיום יום העבודה סבא אריאל הציע לי טרמפ הביתה, ומכאן התפתח סיפור אהבה שמיד אספר אותו."

לפני זה יש לציין שסבא וסבתא באו מעדות שונות. סבא אריאל היה מצד אביו חצי פרסי וחצי צבר (אמו תושבת פקיעין ותושבי פקיעין לעולם לא עזבו את ישראל). הוריה של סבתי מליטא אך סבתי נולדה בגרמניה, הוריה נפטרו בהיותה ילדה קטנה, על כן סבתי אומצה ע"י דודתה ובעלה שהיו ניצולי שואה. באותן שנים נישואי תערובת לא היו מקובלים כלל וכלל, ואף ניתן לומר שהיו די אסורים. על אף שנישואי תערובת לא התקבלו באותן השנים בעין טובה בארץ, ההורים המאמצים של סבתא זיוה קבלו את אריאל ואת הבחירה של סבתא בו באהבה, ולא הערימו קשיים נוספים.

ולמרות שנישואי תערובת לא התקבלו בעין יפה בארץ, שררה אהבה גדולה מאוד בין סבי וסבתי, אהבתם הייתה כה גדולה ומשמעותית שהצליחה לגשר על הפערים החברתיים המשמעותיים וניתן לומר שסבי וסבתי הינם בין החלוצים בארץ שהחלו בנישואי התערובת.

למצגת התיעוד המלא: 

הזוית האישית

הנכדה מיקה: אני מאחלת לסבתי זיוה שתמשיך להיות הסבתא הכי טובה בעולם לעזור תמיד ולתמוך בכל עת, אוהבת הכי בעולם, מיקה.

סבתא זיוה: אני מאחלת לנכדתי מיקה אושר, בריאות, אריכות ימים, שיתגשמו כל משאלותייך, שתהי בת נאמנה להורייך וחברה נאמנה לאחותך ולחברותייך.

מילון

מאמא זיסה
מתוקה שלי

צבר (סלנג)
צבר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ההשקעה תשתלם בסוף - אם תשקיע, לא תצטער על זה“

”אהבתם של סבי וסבתי הייתה כה גדולה ומשמעותית, שהצליחה לגשר על הפערים החברתיים“