מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זיכרונות ממלחמות ישראל

סבתא חיה והנכדה שלי
סבא במלחמת יום כיפור
סבתא חיה, חוותה את כל המלחמות שעברנו בארץ.

סבתא נולדה בבית חולים בלינסון בשנת 1938 להוריה שושנה ואלחנן בן אריה.היא בת אמצעית במשפחה ויש לה שני אחים, צביקה ויגאל.
כל ילדותה ונעוריה היו בתל אביב. סבתא, שכל חייה עברו בארץ, חוותה את כל המלחמות שעברנו  כאן. לכן בחרתי לשמוע ממנה זיכרונות ממה שעברנו בארץ.
הסיפור מתחיל, ממלחמת העולם השנייה. סבתא נולדה ערב מלחמת העולם השנייה. המלחמה לא הגיעה לארץ אבל היה חשש גדול שהגרמנים יפלשו גם לכאן. האיטלקים שהיו בני ברית של הגרמנים הפציצו את תל אביב. אחד הזיכרונות המוקדמים של סבתא הוא ליל חורף, אזעקה וסבא רבא שלי עוטף אותה בשמיכה ויחד רצים למקלט סמוך.
זיכרון נוסף של סבתא הוא ארון מיוחד שהיה להם בבית שקראו לו "ארון מלחמה". בארון הזה אספו שימורים, סוכר, קמח, שמן, …מחשש שתהיה פלישה של הגרמנים. ממלחמת העצמאות סבתא זוכרת את הלילה שבו הכריזו בהצבעה באו"ם על הקמת מדינה יהודית. אנשים ישבו מרותקים סביב הרדיו וספרו בהתרגשות את המצביעים
בעד. עם תום הספירה אנשים יצאו לרחובות בשמחה, בשירה וברקודים. כך גם סבתא וכל המשפחה.
 
השמחה הגדולה לא ארכה זמן רב כי מיד הערבים תקפו את הישוב היהודי. בין אפריל ליולי 1948 ספגה תל אביבאת רוב אבדותיה במלחמת השחרור. אלו היו החדשים הקשים בתולדות העיר תל אביב. סביב העיר התנהלו קרבות והיו יריות מהשכונות הערביות ומיפו. חיל האוויר המצרי הפציץ את תל אביב. למעלה מ-150 איש נהרגו בהפצצות
שהתחילו פחות מיום לאחר שדוד בן גוריון הכריז על הקמת המדינה, בה' באייר תש"ח.
 
המשפחה של סבתא גרה בבית חד קומתי ללא מקלט וללא הגנה."בהתחלה, כאשר הייתה אזעקה רצנו לבית
שמולנו, שגם בו לא היה מקלט, אבל היה לפחות חדר מדרגות שבפתחו היו שקי חול להגנה. לאחר זמן מה עברנו
לבית דודינו ברחוב בן יהודה, שהיה בית גדול, והיה נראה לנו שבו אנחנו יותר מוגנים. לבסוף עזבנו את תל אביב
ועברנו לבית דודים בגבעתיים. כך נדדנו ממקום למקום, מפחד ההפצצות. באותה תקופה אבא היה מגוייס והשתתף
בכיבוש הערים רמלה ולוד." כך סבתא מספרת.
 
מלחמת ששת הימים, מלחמת ששת הימים הייתה מה-5 ביוני עד ה-11 ביוני שנת 1967. המלחמה הייתה בין
ישראל לכל מדינות ערב המקיפות אותה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. הם נעזרו במדינות ערב נוספות: עירק, סעודיה,
לוב,  סודן, תוניס, מרוקו ואלג'יר. המתיחות החלה כאשר המצרים מנעו מישראל לעבור דרך ים סוף.לפניי המלחמה
הייתה תקופת המתנה ארוכה. הצבאות הערביים היו ערוכים להתקפה ואנחנו היינו בעמדת הגנה. לבסוף החליטה ישראל לתקוף ראשונה את חייל האוויר המצרי ופגעה בו קשות. המלחמה הייתה מהירה וקצרה ובמהלכה כבשה ישראל שטחים רבים בסיני, ברצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים (כולל העיר העתיקה והכותל המערבי).
 
הרגשת השמחה והרווחה היו גדולים בעיקר הייתה שמחה על שחרור הכותל שהיה בידיי ירדן מאז מלחמת
העצמאות. סבתא זוכרת את שבועות ההמתנה שלפניי המלחמה. סבא היה מגויס וכך גם רוב בני המשפחה
והחברים. היה מתח וחשש גדול. צבאות ערב הרבים היו נכונים לתקוף, וישראל הרגישה עצמה, קטנה וחלשה.
הייתה תחושה שעומדת להיות מלחמה קשה ועקובת דם. אזרחים חפרו תעלות הגנה בפניי הפצצות, אפילו
במקומות רחוקים מהגבול.גם ברחובות (העיר בה סבתא וסבא גרו), חפרו תעלות !!!
 
עם פרוץ המלחמה, הכל התקדם בקצב מהיר מאוד, ותוך שישה ימים הכל הסתיים בניצחון גדול.המלחמה, ככל
המלחמות, גבתה קרבנות רבים. אחד מההרוגים היה בן דוד של סבתא שהיה מפקד בגולני!!!
הוא השתתף באחד הקרבות הקשים ברמת הגולן, וקיבל "איתור עוז" לאחר מותו…בכל תקופת המלחמה סבא
היה מגויס והדאגה  לשלומו הייתה רבה. הוא השתתף בכיבוש שכם וג'נין שבגדה המערבית.
 
מלחמת יום כיפור, ארבעים שנה עברו מאז פרוץ מלחמת יום כיפור, הקשה והטראומטית ביותר בתולדות ישראל.
המלחמה פרצה ביום כיפור ה-6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים, ונמשכה עד ה-24 באוקטובר.המלחמה הפתיעה את ישראל שהייתה שבוייה בתחושה שאחרי מלחמת ששת הימים לא יקרה לנו דבר.
בתחילת המלחמה המצרים חצו את תעלת סואץ, תוך כדי כיבוש המעוזים הישראלים שהיו על התעלה. בצפון,
הסורים כבשו את רוב רמת הגולן, כאשר פניהם היו לכינרת. עקב האיום על הצפון רוכזו מרבית הכוחות בצפון, ואכן
צה"ל הצליח להדוף את כוחות סוריה ולהגיע עד למרחק של 40 ק"מ מדמשק. לאחר הניצחון בצפון התפנו הכוחות
וצה"ל עבר למתקפה על המצרים. צה"ל צלח את התעלה והגיע עד למרחק של 100 ק"מ מקהיר.צליחת התעלה
סימלה את המפנה במלחמה. ממצב פתיחה קשה מאוד, מצליח צה"ל לעבור למתקפה וניצחון !!!
 
מחירה של המלחמה היה כבד מאוד. למעלה מ-2,000 הרוגים וכ-7,000 פצועים, 300 שבויים, ועשרות
נעדרים.המלחמה, למרות הניצחון, גרמה לזעזוע רב בישראל, שלא התאוששה ממנו עד היום.
לסבתא יש זיכרונות רבים מהמלחמה. הראשון שבהם: סבא היה אמור לצאת למילואים באחד מהמעוזים
שבתעלה. משום מה, המילואים שלו נדחו, אך חלק מחבריו שהלכו לתעלה נהרגו, או שנפלו בשבי.יום כיפור של
תחילת המלחמה היה שונה מכל ימי הכיפור שהיו לפניו ואחריו.
 
 "יצאנו לטייל בעיר עם בנותינו הקטנות, ולפתע ראינו תנועה לא רגילה של מכוניות. זה היה נראה מוזר ביותר.מכוניות ביום כיפור ? לקראת השעה 2 בצהריים נפתחו שידורי הרדיו וגולדה מאיר, שהייתה ראש הממשלה,בישרה על תחילת מלחמה וגיוס כללי של המילואים. סבא ארז את ציודו הצבאי, וחיכה בקוצר רוח לאות שיקרא לו
למלחמה,ואכן זה הגיע. "סבתא נשארה בבית עם שלושת בנותיה הקטנות: טל, שירי ואמא (דנה),שהייתה בת
שנה בלבד. "בלילות הראשונים היו אזעקות, והיינו צריכים לרדת למקלט עם שלושת הקטנות. שירי על יד אחת, דנה
על השנייה וטל לפנינו, רצה למקלט."
"בתחילה לא שמענו דבר על המתרחש בחזיתות. הטלוויזיה שידרה תוכניות בידור עליזות, ונמנעו מלדבר על
הכישלונות בחזיתות."לאחר שסבא גוייס, לא שמענו ממנו. רק לאחר סיום הקרבות, הוא בא לחופשה ראשונה.
תקופת הגיוס שלו נמשכה כ-5 חודשים. בחודשים אלה הוא הוצב בצד המערבי של תעלת סואץ, קרוב לאיסמעיליה
שבמצריים.הייתה זו תקופה ארוכה וקשה. החיים פסקו להתנהל כסדרם.
רק לאחר שסבא שב, חזרנו אט, אט לשגרה.ומאז לא פסקו האירועים. לפעמים קראו להם מלחמות, כמו מלחמת
לבנון הראשונה (שהתחילה כמבצע והשאירה את צה"ל בלבנון כ-20 שנה), מלחמת לבנון השנייה ואינספור מבצעים כמו מבצע עופרת יצוקה, עמוד ענן, …עברנו יחדיו על כל סיפורי המלחמות, המבצעים והאירועים שקרו לסבתא בארץ.
 
אנו מייחלות שאי-פעם יבוא קץ למצב, ושילדנו יגדלו בשלום ובשלווה.
 
משוב של סבתא:
תודה לשלי נכדתי האהובה שהזמינה אותי למסע "הקשר הרב דורי". שלי, הייתה זו שבחרה את הנושא וגילתהעניין והתלהבות ממה שסופר.התפעלתי מהשליטה והיצירתיות שלה בהכנת מצגת זו, מהחריצות, ההשקעה
וההתמדה.הייתה זו חוויה משותפת לשתינו. תודה נוספת למורה, לילך פרץ המלווה את הפרויקט היפה הזה.
 
משוב של שלי:
תודה לסבתא האהובה שלי, ששיתפה אותי במה שעבר עליה במהלך חייה. 
 

מילון

עקובת דם
מלחמה בה היו הרבה אבדות בנפש, נשפך הרבה דם

ציטוטים

”אנו מייחלות שאי-פעם יבוא קץ למצב, ושילדנו יגדלו בשלום ובשלווה“