מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זיכרונות ילדותי מאלרואי

התמונה צולמה בביה"ס שדה יעקב של הנכדות
בצעירותי, התמונה צולמה בבת הספר שלי
זיכרונות מילדותי

שמי צביה לוי, שם משפחתי לפני נישואי היה חכם. נולדתי בתאריך 30/4/1954 באלרואי.

סיפורי אהבה מילדותי

כשהייתי ילדה קטנה גרנו באלרואי, זה היה יישוב שבהמשך היה מן היישובים שהרכיבו את קריית טבעון. "היישוב נוסד בשנת 1935 על ידי תושבים שמקורם מכורדיסטן ומכאן השם של היישוב. התושבים היו יהודים כורדים שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הם היו מאוגדים בארגון בשם "ארגון הכורדים מסג'רה למושב עובדים" שבאו מחיפה, חלקם יוצאי קמישלי (סוריה), חלקם יוצאי קהילת נציבין שבטורקיה. חלק מהמשפחות הללו התגוררו בעבר בחוות סג'רה ומשם עברו לאילניה ועזבו. (ויקיפדיה).

ביתנו היה צריף. בתוך הצריף היה ממש כיף. כשירד גשם הינו שומעים את הגשם יורד על הגג והיינו מתכרבלים בשמיכה ונהנים מהרעש. כשרצינו להתקלח לא היו מים חמים. כדי לחמם מים היה לנו פרימוס עם נפט. היינו ממלאים חבית עם מים ושמים על הפרימוס וכך המים היו מתחממים. כשהמים היו מתחממים היינו מוסיפים מעט מים קרים וכך יכולנו ליהנות ממקלחת נעימה. בחורף זה היה ממש כיף כי הצריף היה מתחמם. זאת חוויה שאי אפשר לשכוח בחיים.

בילדותי, בימי שבת, אני וחברותיי נהגנו לאחר שהיינו אוכלות חמין, לקחת ממתקים, פיצוחים, פירות, ושתייה והיינו הולכות לנחל הקישון הסמוך לביתנו. היינו יושבות על שפת נחל הקישון ונהנות מהרעש של זרימת המים. בתוך המים היו צפרדעים ודגיגונים קטנים. זאת הייתה אהבה, שהעברתי לילדיי והיום ילדיי ונכדיי יורדים בשבתות עם שתייה ופירות ונהנים מנחל הקישון ומהנוף מסביב ובשבילי זאת חוויה מאוד מרגשת.

כשהייתי ילדה אהבנו ללכת ליער שבשכונה. בתוך היער היו רקפות ופיטריות. כשהיינו רואים גבעה של מחטי אורן ידענו שמתחת מסתתרות פיטריות. את הפיטריות היינו אוספים בדלי, ולוקחים הביתה. אימא שלי הייתה מבשלת לנו אותם והיינו אוכלים בהנאה. היה לנו משחקים בתוך היער. הינו לוקחים חתיכת קרטון עולים לראש היער יושבים על הקרטון ומתגלצ'ים בכייף.

בילוי נוסף שהיה לנו בתור ילדים: היינו יורדים לפסי הרכבת באלרואי ורצים על פסי הרכבת ועושים תחרות מי סופר יותר פסים. אחרי המשחקים היינו עושים הפסקה. היינו קוטפים ירק שקוראים לו סינריה. הסינריה זהו סוג של ירק קוצני. היינו מקלפים לו את הגבעול והינו אוכלים אותו בכיף ובהנאה.

בתור ילדים אהבנו לשחק חמש אבנים, פאלו, קלאס, קפיצה בחבל, אהבתי לנסוע עם אימא שלי ברכבת והיה מותר לעמוד ולפתוח חלון ולראות את הנוף, ולהרגיש את הרוח, והינו מחקים לשמוע את קולו של המוכר של הארטיק שהיה מסתובב ברכבת, אימא שלי הייתה קונה לנו ארטיק והינו יושבים ואוכלים בכיף ובהנאה.

בצעירותי, התמונה צולמה בבת הספר שלי

הזוית האישית

סיפורה של צביה לוי תועד ע"י אלה דוידיאן לוי ואביה חכם, בבית הספר היסדי שדה יעקב.

מילון

אלרואי
מקור השם: דוד אלרואי שעמד בראש תנועה משיחית בכורדיסטן, עיראק ופרס במחצית השנייה של המאה ה-12. היישוב נוסד בשנת 1935 על ידי תושבים שמקורם מכורדיסטן ומכאן השם של היישוב. התושבים היו יהודים כורדים שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הם היו מאוגדים בארגון בשם "ארגון הכורדים מסג'רה למושב עובדים" שבאו מחיפה, חלקם יוצאי קמישלי (סוריה), חלקם יוצאי קהילת נציבין שבטורקיה. חלק מהמשפחות הללו התגוררו בעבר בחוות סג'רה ומשם עברו לאילניה ועזבו. ויקיפדיה

פרימוס
גז חימום למיקלחת

ציטוטים

”"זאת חוויה שאי אפשר לשכוח בחיים"“