מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זיכרונות מילדותי, זיכרונות מט"ו בשבט וחגי ישראל

עובדות יחד
אבא שלי
החיים שלי בפרט והחיים שלי עם משפחתי

החיים שלי
נולדתי במושב מרחביה להוריי: חיים ומרים קורש. הייתי בת אמצעית לשני אחים שכיום נשארתי אני היחידה
לבית קורש.אני בקשר עם האחיינים שלי שגרים שם, במושב מרחביה. אני הייתי קשורה לחבורת נוער של
השומר הצעיר ויחד איתם התגייסנו לנח"ל. הייתי בשלושה חודשים טירונות, עבדנו בחקלאות אבל במסגרת
של הצבא.לימים, עברתי לקיבוץ שער העמקים ושם הייתי מטפלת לתינוקות והכרתי שם את בעלי מאיר
הררי ז"ל.נולדה לנו שם בת וכשהיא הייתה בת שנה וחצי עברנו למוסד נעורים ושם עבדתי 30 שנה כאם בית,
באותו זמן בנינו גם בית בחופית.  
 
משפחתי ואני
היו לי הורים ושני אחים, שם המשפחה קורש. ההורים: חיים ומרים, האחים: יששכר ומשה.
גרתי במושב מרחביה, שהיה הישוב היהודי הראשון בעמק יזרעאל. להורים שלי ולאחים שלי היו
משקים חקלאיים.כשנולדתי, אח אחד היה בן שבע והאח השני נולד שמונה שנים אחריי. אני מרגישה
געגועים למשפחה, לעומת זאת נשארתי בקשר חם עם האחיינים שלי. 
 
זיכרונות שלי מהמשפחה
נהגתי לשבת ולשמוע סיפורים מאבא, אבא סיפר לי שהם עלו מסקוטלנד, כשהוא היה ילד קטן והם הגיעו
לקיבוץ מרחביה ושם הם גרו בקופורציה של קיבוץ מרחביה ולימים עברו למשק שלהם במושב מרחביה.
אימא שלי נולדה בצפת ולימים הכירו לה את אבא והיא עברה למושב מרחביה.לאבא שלי היו שבעה אחים,
חמישה מהם נולדו בסקוטלנד ושניים נולדו בארץ. עם כל הדודים האלה היה לי קשר חם. ואחות של אבא שלי
לימים עברה לכפר ויתקין וזו הייתה הסיבה שהגעתי לאזור הזה.
 

 
חוויות מבית הספר היסודי
בכיתות א' ו-ב' למדתי במושב מרחביה כי למדנו יחד עם גן חובה. לאחר מכן, למדתי בבית הספר היסודי גם
בעפולה. היו סביבות 30 ילדים בכיתתי. הגעתי לבית ספר באוטובוס שאסף את הילדים. היו שיעורי בית כל יום, ובכל סוף שליש היו גם מבחנים.
 
שיחקנו בהפסקות בגולות ובקלאס. למדנו בבית ספר עברית וחשבון ומכיתה ה' אנגלית. המקצוע האהוב עליי
היה חשבון. אני שמחה שלימים השתנו הדברים ושהילדים שלי והנכדים שלי מקבלים יותר דברים, כמו למשל
חוגים למיניהם.נשאר לי קשר עם כמה חברים מבית הספר ואלה הזיכרונות שלי מהם. לאחת קוראים יוכבד
ימאי והשנייה היא חסיה ואני בקשר אתם.   
 
זיכרונות מט"ו בשבט
בט"ו בשבט נהגו במושב לשתול באחד הפינות של המושב חורשה, המבוגרים הכינו לנו את הגומות וזו
הייתה התחלה של חורשה, כשכל שנה חזרנו והמשכנו לשתול עצים ולהגדיל את החורשה. לעומת זאת, בבית
הספר לא שתלנו אבל בשיעור האחרון נהגנו להתכבד בפירות יבשים. לימים גדלו העצים ויכולנו לשבת
ולעשות פיקניקים ולשיר שירי ט"ו בשבט. במשפחה שלי נהגו לקנות פירות יבשים כמנהג החג: תמרים, שקדים,
תאנים ומשמשים. נהגנו לשיר שירי ט"ו בשבט כמו: השקדיה פורחת, כך הולכים השותלים. בשבילי זה חג סמלי
כי זה יום ההולדת של אימא שלי.
 
מאכלים שאכלנו בבית הוריי
היה מקובל לאכול מרק עוף כשכל הירקות נאספו במשק. תמיד כשחזרתי מבית הספר חיכיתי למרק הירקות
שגדלו במשק של אימא, גזרים, תפוחי אדמה, סלרי. הוריי היו מסורתיים ולכן בכל חג אכלנו את האוכל המתאים
לחג הזה: בפורים אוזני המן, בט"ו בשבט פירות יבשים, בפסח נהגו להחליף את הכלים ולא לאכול חמץ.
 
אהבתי לאכול מרק עוף מכובס עם תפוח אדמה בתוכו. המאכל שפחות אהבתי היה שקשוקה ובימי ההולדת
הכינו לי עוגת שמרים. המאכל המתוק האהוב עלי היה שוקולד ומאחר ולא היה מספיק כספים בבית אז היינו
מקבלים שוקולד בחגים חבילה קטנה של שוקולד הפרה האדומה.
בחגים, אימא הייתה נוהגת להכין גפילטע פיש ולהכניס למרק קניידלעך, ולמה אחרונה היו עושים לפתן מפירות
יבשים.
 
משחקים של פעם:
בזמנו לא הלכנו לחנות צעצועים. אם הייתי צריכה בובה אז היו עושים לי בובה מסמרטוטים. לעומת זאת, השכן היה נגר והוא עשה לי עגלה ומיטה לבובה ואת המצעים לבובה השכנה תפרה לי וזו הייתה הבובה שלי. שמחתי
שבאו חברות אלי ושהיה לי עם מי לשחק ויחד שיחקנו. נהגנו לשחק בחוץ במיוחד בהפסקות של הבית ספר.
חגים בבית ההורים
מכל החגים אהבתי את ליל הסדר, ישבתי עם אימא ותכננו איך נארגן את החג: את מי נזמין ומה יהיה התפריט
של הארוחה… יש לארוחת החג הזו תפריט מסוים: דגים, היינו נוהגים לקנות חיים מראש ולשים אותם באמבטיה
ויום לקראת החג להוציא אותם ולהכין אותם לבישול. בחג הזה נוהגים לעשות מרק עם קניידלעך, צלחת הסדר ובתוכה: חזרת, כרפס, ראש של דג ועוד. אהבתי מאוד את המנה האחרונה שהייתה מבושלת לאט לאט מפירות יבשים וכמובן שעל השולחן הייתה צלחת מצות. ישבנו ושרנו שירי חג ושירי אביב.

מילון

גפילטע-פיש
הוא קציצת דג טחון, לרוב קרפיון, הנפוצה בעיקר בקרב יהדות אשכנז ומזרח אירופה.

ציטוטים

”ישבנו ושרנו שירי חג ושירי אביב“