מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זיכרונות מהחיים של סבא גבריאל

לירי גרבי וסבא גבריאל ב"קשר הרב דורי"
סבא גבריאל בגיל 16
סבא גבי מספר על ילדותו בתל אביב ובבת ים ועל אחיו שנחטף ממשפחתו

שמי גבריאל ג'רבי, נולדתי בשנת 1952 בבית החולים הדסה בתל אביב להוריי שאול (סמיה) גרבי ושולה (סלמה) לבית משפחת בוכניק. הוריי נולדו בלוב בעיר טריפולי שם נולדו חלק מאחי (שלושה אחים). הם עלו לארץ באנייה בשנת 1948 ובהמשך הם באו לכפר שלם בתל אביב. שם הם קיבלו צריף מהממשלה. סבא וסבתא שלי עלו בשנת 1949 וקיבלו בית נטוש שהיה שייך לערבים שגרו שם לפני מלחמת העצמאות. לאבא שלי הייתה חנות בשר ובזכות זה עברנו את כל תקופת הצנע בארץ בלי שום מחסור. המצרך לילדים היה ארטיקים (ארטיק לימון, ארטיק תות, וארטיק מנטה ירוק), צמר גפן מתוק על מקל ותפוח מקורמל. גם היתה עגלה בשכונה שמכרה בוריקות (מאכל טריפוליטאי) עם תוספות שונות.

אחד מזיכרונות הילדות הכי משמעותיים שלי זה מאח שלא הכרתי. שמו היה אברהם. בשנת 1949 ובשנת 1950 הגיעו לבית אמי שתי "אחיות" מטיפת חלב לביקור. הן ראו את אברהם וטענו שהוא חולה, לקחו אותו "לטיפול", ומאז הוא לא חזר. הורי חיפשו אותו בבתי חולים ובבתי קברות, הפכו כל פינה ולא מצאו שום רישום בשום מקום. "חטפו את הילד" אמא שלי תמיד סיפרה, והזכירה אותו. היו לה תמיד געגועים אליו.

סבא גבריאל בילדותו בכפר שלם 

גרתי בכפר שלם בתל אביב. הייתה לנו דירה יחסית גדולה: ארבעה חדרים כולל סלון, חדר הורים, חדר לבנות, חדר לבנים וסלון. בארץ נולדו להורי עוד 5 ילדים. היינו שמונה אחים פלוס שני הורים בבית. גדלתי לבית דתי זאת אומרת שכל ימי שישי, שבת וחגים היינו הולכים לבית הכנסת עם אבא וכל הבנים. סבא וסבתא גרו בקרבת מקום. היה להם עץ תאנה שהיה מאוד גדול והיינו משחקים עליו ואוכלים את פירותיו. הייתה להם גם עז שהיו חולבים אותה כל בוקר.

סבא גבריאל בבית הספר 

עברנו לבת ים כשהייתי בכיתה ג' לשכונת עמידר. למדתי בבית הספר "גאולים". אני הייתי תלמיד די טוב ובכל התקופה שלמדתי שם אני רוצה לציין את המורה שלי רחל אנגל שנהייתה המנהלת. אהבתי אותה מאוד והייתי איתה בקשר גם כשסיימתי ללמוד בבית הספר הזה. בימי שישי אהבנו לשחק כדורגל. המגרש ששיחקנו היה היכן שעובר היום כביש איילון. את התיכון למדתי בבית הספר רמות. בכיתה י', פרצה מלחמת ששת הימים ולפני המלחמה כולם היו בלחץ והיה פחד אמיתי. כל צבאות ערב שהם מצרים, ירדן, סוריה ואפילו עיראק באו לעזור לירדנים להתקיף אותנו. המלחמה הסתיימה בניצחון גדול שלנו.

התגייסתי לצבא בתאריך 1.1.1970. שירתי בחיל ההנדסה בסיני עד 1970. בחודש אוגוסט הייתה מלחמת ההתשה והיינו על שפת תעלת סואץ. לאחר מכן הייתה הפסקת אש עם המצרים, ולאחר מכן בנינו את קו הביצורים "קו בר לב".

סבא גבריאל בשירותו הצבאי על יד תעלת סואץ

בסיום השירות שלי התחתנתי עם ורדה חלפון בתאריך 26.6.1973. אחרי החתונה באותה שנה פרצה מלחמת יום הכיפורים שהייתה מלחמה מאוד קשה. בשנת 1974 נולד בני הראשון תמיר ואחריו הגיע יניב שנולד בשנת 1975. האחרון הוא דיני שנולד בשנת 1980.

כיום אני בן שישים ושבע, גר בבאר שבע, יש לי תשעה נכדים ואני בפנסיה. אני עושה ספורט על בסיס יום יומי, פעם בשבוע מבקר את הנכדים שגרים בבת ים ומדי פעם מבקר את נכדיי החרדים שגרים בביתר עלית. פעם בשבוע אני לומד באוניברסיטת בן גוריון, אני לומד שם רפואה. כמו כן אני מטייל בזמני הפנוי בארץ.

הזוית האישית

סבא גבריאל: התכנית חיזקה את הקשר ביני לבין לירי הנכדה. אני מאחל ללירי שתסיים את בית הספר בהצלחה ושתמיד תשאף למצוינות.

הנכדה לירי: התכנית גרמה לי ולסבא שלי לבלות הרבה יותר ביחד. אני מאחלת לסבא שיצליח מאוד בהמשך בכל מה שירצה.

מילון

פרשת ילדי תימן
פרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, כשני שלישים מהם מיהדות תימן, בין השנים 1948–1954. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, להוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו, אולם רבים מן ההורים ואחרים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נלקחו מהם. במהלך השנים נתגלו מספר מקרים בהם הילדים המדוברים נלקחו לאימוץ ללא ידיעת ההורים. (ויקיפדיה)

קו בר לב
"קו בר-לב" (נקרא גם קו המעוזים) היה מערך מבוצר שבנתה ישראל לאורך תעלת סואץ החל מסוף שנת 1968, לשם הגנה על חיילי צה"ל המשקיפים על הגבול שבין ישראל למצרים לאורך התעלה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”המצרך לילדים היה ארטיקים, צמר גפן מתוק על מקל ותפוח מקורמל“