מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זיוה רוזנר – עליה והתערות בארץ

זיוה רוזנר וגלי אלוש
זיוה וסבא היום ובצעירותם
מיונות צרופה גרמה למשפחת פרלשטיין לעלות ארצה ולהתערות בה.

עליה לארץ של הורי

בשל היותו של אבי ציוני נלהב, העדיף להשאיר את בני משפחתו בניכר, לקח את אמי ועלו לישראל בשנת 1931. אבי גדליהו, נקרא כך כי נולד בצום גדליהו (ראש השנה), אמי אסתר נקראה כך כי נולדה בפורים. (כך היה נהוג בגולה לזכור את החגים). אבי תרם רבות למען הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל בפולין ובארץ. כל פעולה שתרמה לעלייה, להתיישבות ולפריחת הארץ עשתה את אבי למאושר שבאדם. בהגיעם לישראל עיברתו את שם משפחתם מפרלשטיין למרגלית וזאת לבקשתו של ראש הממשלה דאז – דויד בן גוריון אשר ביקש כי בארץ ישראל יישאו שמות עבריים.

 

הוריה של זיוה רוזנר 

תחילת דרכם בארץ

בתחילת דרכם בארץ גרו הוריי, עולים חדשים בשכונת "מחלול "היום אזור שדרות בן גוריון/ כיכר אתרים. בשכונה חיו בשלום, בצניעות רבה עולים ותושבים מכל קצוות האוכלוסייה. ודיברו בשלל שפות, עם הבדלי תרבויות וסגנון חיים שונה. למרות כל קשיי הקליטה הורי שמחו בחלקם. שמחתם הייתה אמתית ומתוך אמונה שזכו להגיע סוף סוף לנחלה, למולדת ולארץ משלהם, היא ארץ ישראל!!

בתקופה ההיא לא היה צורך לנעול דלתות, וכולם היו חברי אמת. במטבח החליפו ולמדו איש מרעהו מתכונים חדשים בהתאם למוצאם. בישלו בפתילייה (המופעלת בנפט), והשירותים, היו מחוץ לצריף. מקרר עדיין לא היה וכדי לשמור על טריות המזון, היו מביאים בלוקים של קרח מבית קירור ומאחסנים בארון/ מקרר.

אני ומשפחתי

אחי צבי (נקרא על שם אבא של אמי) נולד ב1933. אני נולדתי ב1944, אמי רצתה לקרוא לי על שם אמה זיסל, שנרצחה בשואה, אך התפשרה על שם עברי/ זיווה, לפחות שהצליל יהיה דומה ויזכיר לה את אמה.

בתקופה זו האיטלקים ניסו להשתלט על הארץ, הפציצו במטוסים את תל אביב, אחריהם הגיעו האנגלים והמשיכו להילחם. בזמן ההפצצות במלחמת השחרור אבי גויס לצבא ואמי אחי ואני נאלצנו לפנות את הצריף שהיה קרוב לים, ומקלט או "חדר בטחון" לא היה .

אני זוכרת את בן דודי חיים שנהב שנשא אותי (כבת ארבע) על כתפיו לאורך שדרות בן גוריון אז נקרא שדרות קק"ל עד לביתם של קרובי משפחתי, לבניין עשוי אבן והמקלט היה עשוי מערמות שקי חול, שחפו על כניסת הבית. ל

אחר כשלוש עשרה שנים, עברה משפחתנו מהצריף בשכונת מחלול לדירה בבניין בתל אביב בקומה שלישית . בתקופה ההיא לא רצו אנשים לקנות ולגור בקומה שלישית, מפחד ההפצצות, והזמן שאורך לרדת לקומת הקרקע, וזו הייתה ההזדמנות הכלכלית לרכישת דירה……..

אחד האירועים המרגשים אותי עד היום, הם ימי חמישי בבית הוריי, כשאמי אסתר הייתה מכינה ומתכוננת לקראת השבת מבשלת ואופה בכישרונה הרב. הבית היה מתמלא בריחות אלוהיים שעד היום נמצאים באפי. המשפט הידוע של אבי המקסים – "אמא הכינה אוכל בטעם גן עדן!!!"משפט שחקוק בי עד היום הזה!!!!!!

 

זיוה והוריה בשנות השמונים 

הסיפור שלי

למדתי בבית ספר היסודי "הכרמל" (כיום היובל בתל אביב).המשכתי לבית ספר תיכון עירוני א'. בשנת 1962 התגייסתי לצבא, ושרתי, בשלישות הראשית ברמת גן. בשנת 1964, נשאתי לדני ונולדו לנו שלוש בנות מקסימות – עדילי, אילנית ושלי, שנישאו וגרות בסמוך אלינו. בנותיי למדו בבית הספר "גרץ", ונכדיי ממשיכים במסורת ולומדים גם הם כאן.

סיימתי לימודיי מזכירות רפואית ובשנות נשואיי הראשונות עבדתי במרכז קופת חולים מכב"י, ברחוב בלפור בתל אביב. בהמשך עבדתי בבית החולים "איכילוב" שלושים ושתיים שנה .

נכון להיום, פרשתי לגמלאות, משתדלת למלא את ימיי בפעילויות ובמעשים טובים הגורמים לי להנאה. יותר מכל אני נהנית כל דקה מהזכות בה התברכתי במשפחה כה אהובה ומקסימה המציפות אותי בשמחה יום יומית.

אני מאחלת לי ולכל בני משפחתי המון שנים טובות, בריאות ובשורות טובות!!!!!!

 

נכדיה של זיוה רוזנר
 
תשע"ו, 2016

מילון

הסוכנות היהודית
הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים.(ויקיפדיה)

קרן קיימת לישראל
חברה לתועלת הציבור. היא נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. בקונגרס השישי של ההסתדרות הציונית (אוגוסט 1903) סוכמו העקרונות הבאים: הקרן תשמש כזרוע ההסתדרות הציונית לרכישת קרקעות ארץ ישראל ולהעברתן לבעלות העם היהודי לצמיתות כקרקע לאומית; אמצעי הקרן ייאספו מכספי תרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית ובתזכיר התאגדותה משנת 1954 נוסחו מטרותיה: "לקנות, לרכוש בחכירה או בחליפין, לקבל בחכירה או באופן אחר – קרקעות, יערות, זכויות חזקה ושיעבודי הנאה וכל זכויות כיוצא באלו, וכן נכסי דלא ניידי מכל סוג אחר, התחום שנקבע (והוא כולל לפי מובנו בתזכיר זה, את מדינת ישראל וכל שטח הנתון לשיפוטה של ממשלת ישראל) או בכל חלק ממנו, לשם יישוב יהודים על הקרקעות והנכסים האמורים"[(ויקיפדיה)

ציטוטים

”בשל היותו של אבי ציוני נלהב, העדיף להשאיר את בני משפחתובניכר “

”לקח את אמי ועלו לישראל בשנת 1931. “