מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התפרצות מגפת הפוליו בשנות ה- 50

פעילות קבוצתית במסגרת התכנית
תעודות הוקרה של תכנית הקשר הרב דורי
מגפת הפוליו שכמעט שיתקה אותי

שמי רונית, נולדתי בשנת 1950 בארץ בעיר חיפה. הוריי הגיעו כעולים בשנת 1949 מיוון עם אחותי הגדולה ממני בארבע שנים, לאחר שעברו את תלאות מלחמת העולם השנייה. אבא שלי הצליח לברוח ממחנה עבודה ביוון כשכל משפחתו נספתה בשואה, ואימא שלי ברחה עם משפחתה להרים וכך הצליחו לשרוד.

הוריי הגיעו למושב דור שנקרא אז טנטורה עם העלייה מיוון, ושם הם הקימו את ביתם הראשון. אני נולדתי בחיפה הקרובה. בשנות החמישים פרצה בארץ מגפת הפוליו שהיא מגפה של שיתוק ילדים. בהמשך, בעקבות התפרצות המגפה, פותח בעולם החיסון נגד נגיף הפוליו. עד אז נדבקו עשרות אנשים וילדים במגפה הנוראית הזו.

הוריי החליטו לעלות לארץ בתחילת שנותיה בגלל ציונות. הם הגיעו למושב דור ולא ידעו אף מילה בעברית. גדלתי כתינוקת רגילה ולאחר שכבר התחלתי ללכת  ולעמוד על רגליי, ביום אחד עלה לי החום מאוד ובחולשתי הרבה לא יכולתי לעמוד על הרגליים בכלל. הוריי, שלא ידעו אפילו מילה אחת בעברית, לא ידעו מה לעשות. הם הלכו לקיבוץ בקרבת מקום, קיבוץ נחשולים, ואחות הקיבוץ שלחה אותם בדחיפות לבית חולים בחשד להידבקות במחלת הפוליו. אימא שלי לא הבינה אפילו את חומרת המחלה. היא לקחה אותי לבית חולים בחיפה ואשפזו אותי. בימים אלו לא נתנו להורים להישאר בבית החולים עם התינוקות. וכך אימא שלי חזרה למושב חרדה ומודאגת לגורלי. המילה היחידה שידעתי בגיל שנה וחצי להוציא מפי הייתה "אימא"  – בשפה היוונית. לאחר מספר ימים אימא חזרה לבית החולים והרופאים אמרו לה בוודאות שיש לי ברגל שמאל שיתוק ילדים, מה שנקרא פוליו, שאומר שזה שיתוק לכל החיים. אין מרפא למגפה זו.

בוכייה אימא וגיסתה דודה חוה חזרו למושב איתי על הידיים. דוד שלי הכין לנו עגלה מעץ עם גלגלים כדי שאימא תוכל להעביר אותי ממקום למקום ותוכל לטייל איתי, כי היה ברור שלעולם לא אוכל ללכת כמו כולם. עם הימים ירד לי החום ונשארה הנכות. חוסר יכולת הליכה.

בינתיים במושב נכנסו ממש להסגר כדי למנוע הידבקות. התושבים היו חסרי אונים, כולם החזיקו את הילדים בתוך הבתים הצפופים שקיבלו מהסוכנות. בהמשך באותו המושב נדבקה עוד ילדה בשיתוק. ילדה זו ומשפחתה גרו באותו מתחם בו אנחנו גרנו, בבתים ערביים שהיו על חוף הים. הערבים שגרו במקום ברחו משם במלחמת העצמאות ולימים התמקמו בכפר פרדיס הסמוך לכפר המקורי טנטורה (היום מושב דור). הילדה ויקי הייתה משותקת עד יום מותה בפלג הגוף התחתון. (שנים רבות ילדה זו הייתה חברתי – ויקי).

שנה לאחר מכן עברו כל תושבי טנטורה מהכפר הערבי למושב קבע שנקרא לימים 'מושב דור', והוריי קיבלו דירה בת שני חדרים וחלקת אדמה לחקלאות להמשיך את חיינו. אבי שהיה מוזיקאי במקצועו (בעזרת המוזיקה הצליח לשרוד את השואה), לא יכול היה להיות חקלאי והלך לחפש את מזלו במוזיקה בערים הגדולות – ירושלים ותל אביב,. הוא הצליח למצוא עבודה בתזמורת צה"ל. לאט לאט התחילו הוריי לראות שאני מצליחה לדרוך על הרגל החולה. בתחילה צלעתי ולאט לאט התחלתי ללכת וההליכה הייתה יותר ויותר טובה. עברה שנה מאז שגילו את המחלה ובנס משמים הבראתי מהמחלה חשוכת המרפא.

היום, כשיש הרבה שיח על בעד ונגד לגבי החיסונים שנותנים לילדים בשנים הראשונות לחייהם, ואנחנו יודעים שיש הורים המתנגדים לחיסונים כי הם אומרים שהחיסונים יכולים לעזות נזקים לילדים – אני חושבת שמניסיוני האישי חשוב מאד מאד להתחסן כדי להעלים את המחלות הקשות שכבר נעלמו מהעולם, ולולא החיסונים ילדים היו יכולים לחלות והנזק היה בלתי הפיך.

את רואה אותי, נכדתי היקרה יהלי, דעי שבנס גדול אין שום זכר למה שעבר עלי בשנותיי הראשונות בעולם הזה.

הזוית האישית

רונית עיזקוב השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה  יהלי איזנמן. התכנית נערכה בבית הספר מגן בתל אביב, התשע"ט.

מילון

שיתוק ילדים (פוליו)
שיתוק ילדים היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות. בעבר היה שיתוק הילדים מהמחלות הנפוצות בעולם, והביא למותם של רבים עד לפיתוח החיסון נגדה בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בנס גדול אין שום זכר למה שעבר עלי בשנותיי הראשונות בעולם הזה“