מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התנדבות

דודה סופיה מודל לחיקוי

שמי אורה נולדתי בתאריך 27 בנובמבר 1946 במדינת ישראל. סיפורי יתמקד בסיפורה של דודתי סופיה ואבי. אבי השתתף במלחמת השחרור ולחם באזור הדרום. בזמן המלחמה ביתנו בתל אביב הופגז ונהרס. לאחר המלחמה אבי קיבל בית ביפו, שם עברה תקופת הילדות והנעורים שלי.  הייתה תקופה קשה כי ההורים היו עסוקים בעיקר בפרנסת המשפחה. מעולם לא יצאו אתנו לטיול  או בילוי. בבית הייתה אווירה עכורה. אבי, אלי, שהיה ניצול שואה היה אדם עצבני. ניצול שואה יחיד למשפחת הוכברג,  שהיגיע מפולין מהעיר סטרנופול. היום זה באוקראינה. כל בני משפחתו נרצחו בידי האוקראינים בפוגרום.

רואים אותי ואת אימי רינה , בחתונה של אחי שמואל.

את שעות הפנאי בילדות בילינו במשחק יחד עם כל ילדי השכונה. שחקנו ברחוב ב"חמש אבנים" ב"קלאס" "מחבואים"  "ארץ עיר"… לא היו קייטנות בקיץ אבל למרות זאת הכיף הכי גדול היה בקיץ, מדי שבת הלכנו עם חברי הכיתה לים, החוף היה רחוק, הלכנו כשעה וחצי עד לחוף וחזרנו ברגל לאחר מכן. בשבתות הינו עורכים גם טיולי אופנים. לזאב, שלימים הפך לבעלי, קנו אופניים לבר המצווה והוא היה מרכיב אותי בטיולים, מאז אנחנו חברים.

דודה סופיה במפגש משפחתי.
דוד יוסף בעל השפם.
בת שבע עם התלתלים.

החוויה שזכורה לי כמהנה ביותר בחופשת הקיץ הייתה לנסוע לבקר בכפר ברוך בעמק יזרעאל את דודה סופיה ואת דוד יוסף. שם ביליתי ימים רבים ללא ההורים,  בחיק הטבע ליד האגם הענק. דגנו דגים עם הדוד יוסף, טיילנו בשדות, נסענו נהנינו מכל רגע. היה לנו טוב להתרחק מהאווירה הקשה שבבית. זאת הייתה הקייטנה שלי ושל כל בני הדודים. בשנת 1966 אני וזאב נשאנו ונולדו לנו שני בנים אורן ואלמוג. הגענו יחד לביקור אצל הדודה, אחות של סבתא רבתא רינה, בכפר ברוך. בביקור מצאנו שיש שני ילדים זרים אצל הדודה ומסתבר שהם נלקחו ממשפחתם ע"י הרווחה ונמסרו  למשפחות אומנה. דודתי סופיה הסכימה לטפל בשני הבנים. היא סיפרה לנו שיש להם עוד שלוש אחיות ושהרווחה מחפשת בית לאחות בת העשר  ששמה בת שבע.

בת שבע עם המשפחה.

בערב זאב ואני שוחחנו על כך והחלטנו לקבל את בת שבע אלינו הביתה ולהיות לה למשפחה אומנת. בת שבע השתלבה יפה במשפחתנו. היא הייתה אצלנו כשנה וחצי ולאחר מכן עזבה למוסד בו הייתה אחותה בכדי להיות יחד אתה.

אני ובעלי זאב בגלאפאגוס.

תהליך הפרדה היה קשה לנו רגשית כיוון שהתחברנו לבת שבע וטפלנו בה כמו בילדים שלנו. קיבלנו ידיעות אודתה מהדודה, לימים שמענו שנישאה ושיש לה ילדים. לפחות אנו יודעים שתרמנו לה תקופה טובה בחייה. מאז ביתנו פתוח ואנו משפחה שמסיעת לילדים רבים. היום אנו חברים בארגון מתנדבים עולים "ליונס" המונה כמליון וחצי מתנדבים ופועל במאתיים מדינות. מועדון "ליונס הרצליה" פועל כ-20 שנים ומנהל פרוייקטים קהילתיים בתחומי: חינוך, בריאות, רווחה ותרבות.

דודה סופיה, הייתה דוגמא ומופת לעזרה לזולת. לצערנו נפטרה בטרם עת בגיל 65. תמיד תיזכר באהבה רבה, לא רק בליבנו אלה בליבם של כל בני הדודים שבילו אצלה חופשות קיץ נפלאות.

הזוית האישית

שמחתי לעבוד יחד עם רז המוכשרת והמתוקה. התרגשתי למצוא אותה מחכה לי בבית הספר ומזכירה לי במייל ובהודעות שלא אשכח להגיע. למדתי פעולות חדשות על המחשב והכי חשוב שהשתתפנו יחד. מאחלת לרזי שתמשיך להיות מדהימה ורבת תושייה ונהדרת.

לקריאת סיפור נוסף של אורה עלי סודה של משפחת עלי רז

מילון

"ליונס" - "אריות"
קבוצת מתנדבים בין לאומית. ארגון הפועל בישראל מקום המדינה. בן גוריון הקים את שלשת המועדונים הראשונים בירושלים חיפה ותל אביב. היום יש 28 מועדוני ליונס בישראל.

ציטוטים

”דודה סופיה, הייתה דוגמא ומופת לעזרה לזולת.“