מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

התנדבות היא טעם החיים

מזל חבני עם נטלי ואיליי
מזל במשמר האזרחי
התנדבתי באגודה למען החייל בנס ציונה במשך 12 שנה

שמי מזל חבני {קרני}. נולדתי בכפר שמאי בצפון (ליד הר מירון) בשנת 1953. יש לי 8 אחים ואחיות. הורי עלו לארץ ישראל בשנת 1948 במרבד הקסמים כשהייתי בגיל 4 בא לבקר אותנו הדוד מיבנה בשם שלום שעטל והציע לאבי לבוא להתגורר בעיר יבנה. לאחר מספר ימים התארגנו ונסענו במשאית כל המשפחה כולל העז שגידלנו בחצר.באותה עת אמי עבדה במשק בית אצל משפחה בעיר צפת.
 
כשסיימה את עבודתה הגיעה חזרה הביתה וראתה שהוא ריק, אך מצאה שם פתק שבו היה רשום כי עברנו לעיר יבנה ושתגיע בתחבורה ציבורית.
סבתא וסבא שלי התגוררו איתנו. כשהם עלו לארץ, הם הביאו חמישה ילדים יתומים מהורים, בתימן היה נהוג שהילדים היתומים נלקחים על ידי התימנים הערבים ונאלצים להתאסלם. מאחר והם החביאו אותם, הם עלו יחד אתם לארץ ישראל. 
המעבר מהתיישבות כפרית בצפון הארץ להתיישבות במרכז
כילדה, הייתי מאוד רגישה. המעבר וההשתלבות בחברה הקשה אלי מאוד בעיקר בגלל השפה, היות ובבית הורי דיברו בעיקר תימנית ומעט מאוד עברית. ביבנה גרנו בבית ערבי מאוד גדול  כאשר השירותים היו מחוץ למבנה. הייתה לנו גינה מאוד גדולה וגידלו בה את כל סוגי הירק כגון: רימונים, תירס, פלפל, חצילים, עגבניות, מלפפונים,  תפוזים ופלפלים חריפים. בגידול הירק אני הייתי אחראית על הגינה, להשקות את הגינה, לנקש את העשבים, לעדור את האדמה וכשהיה צריך לקטוף את הפירות והירקות הייתי  דואגת לקטוף בצורה טובה על מנת לא להרוס את הפרי. כשהייתה לנו כמות גדולה הינו מחלקים למשפחה וגם היינו נותנים לאחרים להנות מהתוצרת שלנו.
 
שנותיי במערכת החינוך
בגיל שש התחלתי ללמוד בבית הספר אביר יעקב ביבנה. מורתי הראשונה, שמה היה שושנה מור. היא ידעה שאנו משפחה חדשה ביבנה ועד היום זכורה לי קבלת הפנים החמימה שלה כלפי וכלפי משפחתי. כשעליתי לכתה ה', מטעמי דת בית הספר פוצל לשני בתי ספר נפרדים, אחד לבנים ואחד לבנות. בית הספר לבנים שמר על השם המקורי אביר יעקב והבנות זכו בשם חדש לבית הספר – בית רוחמה.הגעתי לתיכון ושם זכיתי ללמוד מאדם מיוחד במינו שהינו דמות מוכרת לכולם השר לשעבר ראש העיר יבנה לשעבר, מר מאיר שטרית.מאיר היה מחנך הכתה. המקצוע אותו הוא לימד אותנו היה פיזיקה. מאוד אהבתי את השיעורים עמו ואף הצטיינתי בהם. הייתי תלמידה טובה.
בשנות ה- 70 רציתי להתגייס למשטרה ולא קבלו אותי מאחר שהייתי צריכה קודם להתגייס לצבא ולאחר מכן להמשיך למשטרה. שירתתי בצבא ובשנת 1973 פרצה מלחמת הכיפורים וגויסתי למלחמה ברפידים. הייתי שם תקופה של 10 ימים במהלכה נהרגה חיילת בבסיס והעבירו אותנו לפיקוד דרום למשך חודשיים וחצי. באותה תקופה הייתי אמורה להתחיל קורס במשטרה. אז לא היו טלפונים כמו שיש היום, שוטרים הגיעו להורים שלי על מנת להודיע להם על הקורס שמתקיים בעוד מספר ימים אך לא היה באפשרותי להגיע לקורס מאחר והייתי במילואים וזה לא יצא לפועל. הייתי בצבא עד שנת 1975.
 
בשנת 1974 הכרתי את בעלי בנס ציונה וכך זה היה: חברה הזמינה אותי להצגה בנס ציונה  של הגששים והוא היה גם כן בהצגה עם אחותו, ששמה היה גם כן מזל. ישבנו ביחד והוא קרא בשם מזל וכמובן שאני הסתובבתי ועניתי לו. הוא בא לשבת על ידי וכך זה המשיך עד עצם היום הזה. הכרתי את המשפחה וכעבור מספר שבועות, בחודש נובמבר שנת 1975 נישאנו. 
אחרי החתונה ועד גיל הפרישה כ 41 שנה עבדתי בסניף הדואר המרכזי של נס ציונה בתפקיד בכיר. פרשתי לגמלאות בכבוד ונהניתי מעבודתי . מידי פעם אני הולכת לסוכנות הדואר לעזור להם בכדי לא לשכוח את העבודה .
התנדבות היא טעם החיים
התנדבותי הראשונה במשמר אזרחי בשכונת בן צבי, השכונה שלנו בנס ציונה. בנוסף התנדבתי באגודה למען החייל בנס ציונה במשך 12 שנה. היחידה הייתה חייל הנדסה זו היחידה שמאוד נהניתי היינו נוסעים מדי פעם לביקור ביחידות השונות.
 
 
 
בנוסף התנדבתי במרכז לקשיש בעירי, תקופה ארוכה  הייתי הולכת בזמן הפסקת הצהריים מעבודתי אל הקשישים  סייעתי להם בכל צורך ובקשה ונהניתי מאוד, הרגשה של סיפוק ונתינה אין סופית. היום אנוכי מתנדבת במשמר אזרחי כבר למעלה מ-35 שנה. את ההתנדבות במשמר אזרחי אני עושה אחת לשבועיים  בדרך כלל סיורים בערב בניידת עם עוד  מתנדבת נוספת וזאת מסיבות דתיות.
 
חוויה שזכורה לי באחת מהתורנויות הינה: באחד הערבים, הייתה תאונת דרכים  ואני הייתי  במשמרת דאגנו להזעיק כוחות הצלה וניתבנו את התנועה שתזרום ללא הפרעות ודאגנו לפנות את הפצועה  שהייתה בשנות ה- 40 לחייה. עברתי חוויות רבות ומגוונות ומעניינות במהלך התנדבותי כל השנים.כיום אני מתנדבת בבית חב"ד, בתי ספר, איפה שניתן להושיט יד.
 
נחמן בעלי כיום בפנסיה, נתתי לו הוראה חד משמעית שמעכשיו נגמר לו החופש ואנחנו ביחד חוגגים, מטיילים , נופשים חדרי כושר ונהנים מהנכדים. 
 
תשע"ו

מילון

משמר האזרחי
משמש כארגון גג המתאם את כל פעולות ההתנדבות בסיוע למשטרת ישראל. פעילות רבבות מתנדבים במשמר האזרחי מביאה לחידוד ערנות הציבור ולהגברת מעורבות אזרחים בקהילה, אכפתיות, גילוי אזרחות טובה ושיפור איכות החיים במדינת ישראל.‏‏‏ המשמר האזרחי הינו דגם ישראלי שהבשיל במציאות הביטחונית והחברתית המיוחדת בארץ והקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל. מאז שהוקם נחשב המשמר האזרחי לארגון המתנדבים הגדול בארץ ואין לארגון זה אח ורע באף משטרה בעולם המערבי.‏‏‏

ציטוטים

”עשה לחברך מה שאהוב עליך“